ביקורת טלווזיה-"סוכני ש.י.ל.ד" עונה 5 פרקים 06-07

אחרי כל החששות שהיו לנו לקראת סוף עונה 4 על כך שסוכני שילד אולי לא תחזור לעונה חמישית, היה זה קצת מפתיע לדעת שבסופו של דבר, הסדרה קיבלה חידוש, ואפילו חידוש לעונה מלאה של 22 פרקים.

מה שאנחנו עדיין לא יודעים זה האם אותם 22 פרקים יידמו לעונות הראשונות שסיפרו פחות או יותר את אותו סיפור לאורך כל העונה, או שיחולקו לכמה תתי-סיפורים נפרדים, כמו בעונה 4 ששני שליש ממנה היתה פשוט מצויינת.

מה שאנחנו כן יודעים זה שלקח לעונה 5 (או לפחות לחלק הזה שלה) בערך 5 פרקים, אבל עכשיו אנחנו יודעים בדיוק איפה כולם, מה הם עושים ומה המטרה שלשמה הם התכנסו במה שפעם היה כדור הארץ ועכשיו הוא מושבה דיסטופית מוזרה.

אז כאילו לא הספיק לנו הסטימפאנק בחלל הפרקים הראשונים, בפרק 6 קיבלנו הצצה מורחבת למה שכבר ראינו בפרקים קודמים – תהליך הטרג'נסיס של הקריל, והעובדה שהאורחים של קאסיאס שם פשוט בשביל לקנות את בני ה 18 שיראו את היכולות המבטיחות ביותר…אז עכשיו לא רק שיש לנו עבדים, יש לנו שוק בשר של בני 18, יופי סוכני שילד, יש לכם את זה ביותר קריפי?

אבל עם כל הקריפיות של פרק 6, היו בו גם רגעים נוגעים ללב, כמו האיחוד של פיץ וסימונס, הניסיון של יו-יו להגן על אחד מהצעירים שעבר טרג'נסיס ואפילו הנסיון להאניש את קאסיאס ולתת לדמות שלו נפח ועומק.

אבל כפי שנעשה ברור במהלך עונה 4, סוכני שילד לא מתעסקת בשטויות, והקצב הרצחני שלה, תרתי משמע, נמשך גם בפרק הזה, ודמויות שנראו לנו כחיוניות ומרכזיות בעלילה מוצאות את מותן במהירות מפתיעה מאוד, מה שרק ממחיש לנו כצופים שבעולם של שילד – שום דבר ואף אחד לא בטוח, וזה דבר נפלא לחוות כצופים.

זה, והמהפך של פיץ לגיבור על.

אבל כמובן שבהתאם לעליה בקצב ההתרחשויות כך הציפייה שלנו בתור צופים שיהיו לנו רגיעות וזמן לתפוס נשימה עמוקה סופגת מכה אנושה והמהירות שבה ניתנה לנו תקווה קלושה לאיחוד משמח של כל הצוות ולפתרון הבעיות העומדות בפניהם ואז נלקחה מאתנו היא מהירות שאפשר לתאר רק במילה אחת: "קאבום".

כי סוכני שילד של עונה 5 היא קצת כמו משחק וידאו מוזר – הרבה הסתובבויות של דמויות שונות במשימות קטנות, המון דמויות שהן סוג של NPC וכמעט בכל פרק יש לנו קרב בוס, ולכן זה רק הגיוני שהמשימות ה"שוליות" ילכו ויעשו קשות יותר בדיוק כמו קרבות הבוס.

אבל לפני שהגענו לאותו בוס ולאותו קרב, קיבלנו עוד מנה נכבדת של קאסיאס, ההיסטוריה האישית שלו, המניעים שלו ובעיקר – מה הביא אותו לנקודה בו אנחנו כצופים פוגשים אותו, ובעקיפין, הביא אותנו לעוד אחת מהנקודות החזקות של שילד לאורך העונות האחרונות – פיתוח דמותו של הנבל הראשי.

בניגוד מוחלט לנבלים של ה MCU, בשילד, כנראה בגלל עודף הזמן שניתן להם על פני הסרטים, משקיעים המון מחשבה גם נבלים, לא רק בגיבורים, והסיבה לכך היא פשוטה – אם נלמד מה גורם לרשע שלנו להיות כל כך רשע, כנראה שנוכל להעריך אותו טיפה יותר, להבין אותו, ואולי אפילו טיפה לסמפט אותו, אבל אז, כשהוא יגיע לנקודה בה הוא מפסיק להיות סימפטי וחוזר להיות מטורף רצחני התגמול שבמותו יהיה גדול כפליים בגלל שהכרנו אותו.

אני לא יכול לומר לכם אם העלילה הזו תמשך עוד 14 פרקים או שתסתיים בשבוע הבא כי סוכני שילד של עונה 5 משחקת בליגה אחרת מרוב סדרות הקומיקס המשודרות כרגע, התסריטים מפתיעים, העלילה מרתקת, הדמויות והשחקנים ברובם מצוינים וכל אותם דברים תורמים לכך שיש לנו המשך ישיר של עונה 4 המדהימה וכולי תקווה שגם עונה זו תמשיך באותו כיוון.