ביקורת סרט – "המשחק הגדול"

מולי מבינה די מהר שבשביל להתקדם היא צריכה ליישם את התחרותיות שטיפחה במשך רוב חייה ואת המוח החד שלה ומחליטה ללמוד כל מה שיש ללמוד על פוקר, על עסקים ועל טיפול בכספים ולהוציא את עצמה מחיי המסכנות שבהם היא תקועה.

מטעמי ספוילרים לא נחשוף בפניכם מה בדיוק קורה ואיך, אבל מולי נעצרת ע"י ה FBI בחשד להלבנת כספים עבור המאפיה הרוסית ורובו של הסרט מתנהל בפלאשבקים בין דרכה של מולי להצלחה למשפט שהיא מוצאת את עצמה חלק בלתי נפרד ממנו.

עורך הדין של מולי (אידריס אלבה – "המגדל האפל", "פסיפיק רים", "לותר") נלחם גם הוא בשתי חזיתות – מול ה FBI כדי לנסות למצוא ללקוחה שלו עסקה טובה ככל הניתן ונגד מולי עצמה שמסרבת בתוקף למסור מידע שעשוי להפליל אנשים שהיו חלק מאותו משחק פוקר כיוון שהיא לא רוצה לפגוע בהם ומעדיפה "לפול" בעצמה מאשר להפליל אנשים שלדעתה סבלו די גם כך.

"המשחק הגדול" וצ'סטיין מצטרפים לרשימה לא קצרה של סרטים עם הופעות נשיות מרשימות במיוחד בתפקיד הראשי – פרנסס מק'דורמנד, מריל סטריפ, סאלי הוקינס ומישל וויליאמס – כולן יהיו חלק מהמרוץ אחר האוסקר לשחקנית ראשית ובצדק.

מולי בלום של צ'סטיין היא דמות מרתקת – מונעת לפעולה ע"י חוש צדק פנימי, מהירת תגובה ומחשבה ולא מוכנה לספוג חרא מאף אחד, ובמיוחד מהגברים הכאילו מאצ'ואיסטיים שנמצאים במשחקי הפוקר אותם היא מנהלת, אבל היא גם דמות שברירית ועדינה שלא תמיד מבינה את הסיבות למצב אליו נקלעה, לפחות לא עד שיחה הרת גורל כרבע שעה לפני סוף הסרט.

אבל זו גם הבעיה הגדולה של הסרט – מעבר למולי שאר הדמויות לא מקבלות יותר מדי זמן מסך ואפילו פחות התייחסות רצינית למה שעובר עליהן, סורקין מיקד את מלוא היצירתיות שלו בדמותה של מולי ולכן הדיאלוגים והמונולוגים הכי טובים שלו שמורים כמעט כולם לה, חוץ מאחד שעורך דינה מפיח בו רוח חיים.

ובעצם – זו כנראה גם הבעיה הכי גדולה של כל יצירותיו של סורקין – הוא לא מצטיין בכתיבה עבור דמויות או בפיתוחן – הוא כותב מצוין אם אתם נהנים לשמוע מילים והוא מסוגל להעביר את הפואנטה שרצה להעביר בשנינות ומושחזות שאין להן שני, אבל הדמויות שלו לנצח יסבלו בשל כך – הן מדברות ומדברות, ונשמעות מצוין שעה שהן עושות זאת, אבל בסופו של נאום וסופו של סרט – הן לא ממש משתנות, וכך גם מולי – היא מתחילה את הסרט שעה שהיא מלאה חוצפה, דרייב להצלחה וחדות מוח ומסיימת אותו כשהיא עדיין בעלת מוח חד מתמיד, עדיין מלאת חוצפה אך טיפה יותר מלאה חמלה ו…זהו בערך, זה כל השינוי שהיא עוברת.

אז "במשחק הגדול" יש בעצם הופעה מצוינת אחת, המון כתיבה מדהימה (החל מסצנת פתיחה שדורשת ריכוז מלא וכלה בנאום חוצב להבות בפני סוכני FBI) וסיפור מעניין שמקבל נקודות בונוס על היותו אמיתי לחלוטין וכזה שמשתלב היטב בנרטיב בן זמננו של נשים חזקות אבל אותם דברים באים על חשבון פיתוח דמויות שיכול היה להעביר אותו לרמת גדולה אחרת לחלוטין.

7.5 צ'יפים.

רשף שייר

נשבע אמונים לג׳וס ווידון, אארון סורקין ורוב תומאס ולכן רוב החלומות שלו מתנהלים בדיאלוג שעף ב 100 קמ״ש פר סצינה, וזאת כנראה חלק מהסיבה שבגללה הוא תמיד עייף. חונך כטרקי, אבל אוהב גם את בבילון 5 ושאר סדרות המד״ב, במעט הזמן החופשי שלו מתכנן איך ליצור מכונה שתמתח את שעות היום ותאפשר לו לראות יותר סרטים וסדרות