זו הרגשה תמיד קצת מוזרה, הפרק האחרון של דוקטור הו, אי אפשר לדעת באמת למה לצפות, וכפי שאמרתי בעבר, דוקטור הו היא מהסדרות הבודדות האלו שצריך להעריך אחרי שהעונה מסתיימת, לצפות בהכל מחדש ולראות איך כל הפרטים מתכנסים לסיפור אחד.
העונה הזו נחשבת בעיניי המבקרים כמופתית, ואולי אחת הטובות ביותר שהיו מאז הריבוט של הסדרה. במהלך הכתיבה של הביקורת הזו, ראיתי שוב את הפרק. הוא רץ כאן ברקע, ואני מנסה למצוא משמעות לעונה הזו, להבין לאן הכותבים לקחו את העונה הזו, ומה אולי מחכה לנו בעונה הבאה.
הפרק נפתח בחזרתו של הדוקטור לגליפריי אל הנופים שראינו רק בחטף בספיישל -50. למרות ה-הייפ הגבוה של חזרתו של הדוקטור אל כוכב ילדותו עיקר הפרק לא טמון בגליפריי. הוא טמון במרתפים שלה. הפרק מתרחש בקצה הזמן, ארבע וחצי ביליון שנים מאז מותה של קלרה. הדוקטור שהיה נהול בחוגת הוידויים שלו במשך כל הזמן הזה רק כדי לנסות להציל את קלרה מוצא את עצמו בגליפריי, באותו אסם מהספיישל 50. נראה שתושבי האיזור מזהים אותו, ומעריצים אותו, ואנחנו מגלים שהדוקטור (או דוקטור המלחמה) נחשב כגיבור העם הגליפריי, והם אוהבים אותו מאוד. הוא מצליח בעזרת מילים, להסית את הפלוגה שהגיע לבקר אותו (יחד עם הנשיא שמנסה לפייס אותו.
הוא משתלט על גלפריי, ועל המועצה. והולך להוציא את קלרה, רגע לפני שהעורב משיג אותה.
הדוקטור וקלרה יוצאים להרפתקה קטנה אחרונה. במרתפים של גלפיריי, פוגשים דאלק, סייברמן, ואפילו מלאכים בוכיים (אוי כמה אני מתגעגעת לייצורים המזעזעים האלו) ולרגע הם שוב קלרה והדוקטור מתחמקים מהאוייבים, גונבים טארדיס ובורחים. הם בורחים עד קצה הייקום, אבל קלרה לא מצליחה להתנער מהשפעתו של העורב, והיא עדיין מרחק פעימת לב מהמוות.
אשילדר ממתינה לדוקטור בקצה הזמן, רגע לפני סוף הייקום. ומספרת לו על "ההייבריד" אגדה גליפרייתשנמצאת בסיפורים על ייצור שהוא חצי טיים-לורד, חצי דאלק. ושם בקצה הייקום, אשילדר אומרת לו. שהוא חלק מהייבריד, שהוא מוכן לקרוע את כל הזמן, ואת החלל רק כדי שהוא וקלרה יוכלו להיות ביחד שוב. להיות בכלא עינויים ארבע וחצי ביליון שנים, רק כדי להיות עם קלרה. הוא מבין שעליו להמשיך הלאה. אך הפעם הוא לא מוחק את הזיכרון של קלרה, הוא מוחק את שלו, הוא זוכר "סיפורים" אך את פניה, ואת מישהי, הוא לא יזכור. והוא חוזר אל הטארדיס לבדו.
המון מהביקורת על פיטר קאפלדי, הוא שהוא לא באמת "דוקטור" כפי שהיו קודמיו, שקלרה היא "הרבה יותר דוקטור" ממנו. זקן, עייף, נרגן, ציניקן, יבש, והמשקפיים הסוניים בכלל הכעיסו את המעריצים. הוא חסר את שמחת החיים שהייתה כל כך מובהקת בקלרה. עם התקדמות העונה זו קלרה שהפכה להיות יותר ויותר אייקונית ודומה לדוקטור. מלאת תעוזה, חצופה, ומובילה את הסדרה על כתפיה. בזמן שלקפלדי לקח כמעט שנתיים להתגבש.
הדוקטור מנסה למחוק את זכרונה, אבל היא חכמה ממנו ומשתמשת בטריק ידוע של הדוקטור "היא הופכת את הקוטביות" של מוחק הזיכרון. והם מחליטים ללחוץ עליו ביחד. בהחלטה הזו הם מתאחדים כהייבריד.ושם הם גם נפרדים.
הדוקטור מקבל את מחיקת הזיכרון, וברגעיהם האחרונים יחד הוא נותן לה את הדיברות על להיות דוקטור. לרוץ, תמיד לרוץ,לצחוק מהכל, להיות טובה, ולא אכזרית, ולא לאכול אגסים.הוא מבין שהוא הלך רחוק מדי, שבר את כל החוקים, הוא נקשר אל קלרה יותר מדי. ועכשיו תורה למצוא מי היא באמת. והוא צריך לעבור הלאה.
בלכתה של קלרה, שהופכת ל"קלרה Who" היא מקפצת לה בייקום עם טארדיס גנובה בצורת דיינר אמריקאי יחד עם אשילדר, שתי בנות קפואות בזמן, בטארדיס משלהן, שתיהן מקבלות את מה שהן רצו כל העונה. אשילדר תטייל בזמן ובייקום עם קלרה, וקלרה הופכת ל"דוקטור בזכות עצמה" היא מרמה את הזמן, ובורחת מהמוות שלה, חסרת גיל. וחוזרת לגליפריי כמו הדוקטור ב"דרך הארוכה".
השורה התחתונה
פרק מריר מתוק לדוקטור הו. קלרה עוזבת והדוקטור סוף סוף מקבל את המקום הראוי לו. רק חבל שזה לקח שנתיים
מירי נמנוב היא המפיקה הראשית של גיקסטר, גיקית מדופלמת, אשת QA, ומאמנת חד"כ.
היא גם מעריצה של דוקטור הו, הסוכנת קארטר, ובאטמן.
Featured
שתפו:
מירי נמנוב
- קטגוריות: תרבות ובידור
- תגיות: BBC, טלווזיה, טלויזיה, קולנוע
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.