הלילה שלפני – ביקורת סרט

מסיבות די ברורות סרטי חג מולד אף פעם לא היו עניין גדול בישראל. ואפילו חובב תרבות אמריקאית כמוני לא ממש מצליח להתחבר לכל הקלאסיקות הכריסמסיות שהצפייה במהם הפכה למסורת לאמריקה, מהסיבה הפשוטה שהם לא פונים לאנשים כמוני. אם כבר אני אוהב סרט חג מולד זה כנראה כי הוא מספק לי משהו כמו אקשן ואלן ריקמן או יצורים קטלניים קטנים, ולא בגלל מסר על נתינה ועל איך זה החג הכי טוב בעולם. אבל ״הלילה שלפני״ הוא סרט חג מולד שפונה גם ליהודים והוא גם מצחיק, מוזר וקצת מרגש. זה נס חג מולד!

לא ציפיתי באמת לאהוב את הסרט הזה כל-כך, אבל זה כי אני אידיוט. כל פעם שאני קורא ביקורות וכתבות על איך נמאס מסרטי Bros של סת׳ רוגן, אני שוכח כמה אני נהנה מכל הופעה שלו. באמת, רוגן הוא לא שחקן מעולה אבל יש לו איזה אנרגיה שכזאת שגורמת לי לצחוק כל פעם שהוא מדבר. זה כאילו הצחקוק הסטלני שלו מהפנט אותי איכשהו. בנוסף אליו יש בסרט את אנתוני מאקי, פאלקון לגיקים, וג׳וסף גורדון לוויט, ששיתף פעולה בעבר עם רוגן בדרמדיית הסרטן ״50/50״ בבימויו של ג׳ונתן לווין, שבמקרה הוא גם הבמאי ושותף לכתיבת התסריט של הסרט הזה. לוויט מככב בתור אית׳ן שהוריו מתו בתאונת דרכים בליל חג המולד בהיותו נער. מאז השנה ההיא הוא וחבריו הטובים אייזק היהודי (רוגן) וכריס (מאקי) יוצאים לבילוי מטורף ומלא אלכוהול בערב חג המולד. אבל 14 שנה אחר-כך אייזק עומד להיות אבא, כריס הוא שחקן פוטבול מפורסם ואית׳ן… די תקוע בחיים שלו. הם מחליטים לצאת ללילה אחרון בעיר והפעם אית׳ן משיג כרטיסים למסיבה מטורפת שהם תמיד רצו ללכת אליה. בדרך לשם נקלעים לכל מיני מצבים מטורפים, ולומדים את המשמעות האמיתית של החג בעזרת  סוחר סמים מסתורי בשם מיסטר גרין בגילומו של זוד מ״איש הפלדה״, מייקל שאנון שכמעט לא מזוהה פה, וקורע מצחוק וקריפי באותו זמן.

אז זה נשמע כמו סיפור מאוד שגרתי לסרטים כאלה: הגבר-ילד שלא מתבגר, החברים שמתרחקים אחד מהשני וכל זה, אבל בסרט יש מספיק טוויסטים, הופעות אורח ופשוט בדיחות מצחיקות שזה עובד, לפחות לי. אחת מהביקורות הנפוצות (והבד״כ מוצדקות) בסרטים כאלה היא שהדמויות של הנשים תמיד אותו דבר: בחורות לגמרי מחוץ לליגה של הגברים האלה שהורסות להם את הכיף ומתלוננות כל הזמן. בסרט הזה יש שיפור קטן עם אשתו של אייזק, שמגולמת על ידי השחקנית הקומית המעולה ג׳יליאן בל (ג׳יליאן מ״עובדים מצטיינים״) שאני עדיין מחכה שתפרוץ אחרי תפקידים פה וב״22 ג׳אמפ סטריט״, היא הייתה מתאימה לגמרי לתפקיד ב״מכסחות השדים״ אם הוליווד לא הייתה הולכת על הבחירה ההו כה מרעננת והו כה מקורית של מליסה מקארת׳י. שיפור אחד: בל לא נראית כמו דוגמנית-על אז זה קצת יותר הגיוני שהיא תהיה במערכת יחסים עם איש הדוב סת׳ רוגן. שיפור שני: במקום לצעוק על רוגן שהוא יוצא עם חברים שלו כמו דמות האישה המבאסת בקומדיה טיפוסית, היא מביאה לו חבילת הפתעות של סמים שונים מפטריות הזיה עד קוקאין, שמביאים לכמה מהרגעים הכי מצחיקים בסרט אחרי שרוגן לוקח אותם, כולל ביקור בכנסייה בו רוגן מתמלא באשמה על רצח ישו. בכלל הסרט מלא בהופעות אורח מצחיקות ומפתיעות שאני לא אספיילר כאן: בואו רק נגיד שמעריצי ברוד סיטי יהנו מאחת מהם.

בזמן הצפייה בסרט הייתה לי פתאום הארה מדהימה: הסרט הזה הוא הגרסה הטובה ל״שמונה לילות מטורפים״. אני אסביר. ב-2002 אדם סנדלר ניסה לעשות סרט חג מולד מצוייר למבוגרים על בחור יהודי מתוסכל שהורס את תקופת החגים כל שנה כי הוריו מתו בתאונת דרכים בערב חג המולד שהיה צעיר, הסרט נקרא "שמונה לילות מטורפים". הסרט ניסה לשלב הומור למבוגרים עם סיפור מרגש, אבל כמו רוב הפרוייקטים של סנדלר היה מלא ביותר מדי בדיחות גרועות, גזענות ותוכן שיווקי בשביל להיות מצחיק או מרגש. אבל הלילה שלפני, שגם הגיבור שלו איבד את הוריו בתאונת דרכים בערב חג המולד, מצליח לשלב את כל האספקטים לסרט שהוא באמת מצחיק! מאוד מצחיק. ואפילו קצת מרגש. אני לא הולך להגיד שהוא יהפוך להיות מסורת חג המולד או משהו כזה, אבל מי יודע.

השורה התחתונה

סרט חג מולד קורע, מוזר וכיפי לכל הדתות.

יונתן עמירן

קומיקאי/ תסריטאי חובב, איש מגניב בצורה מקצועית.

אוהב: סרטים מגניבים, ראפ, קומדיה, ניקולס קייג׳, סרטי קומדיה עם ניקולס קייג׳ עושה ראפ.

לא אוהב: סרטים משעממים