גיקסטר - לגיק שבכולנו

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מעבר לשיא – אתם חייבים לראות את זה של מנחם גולן / יונתן עמירן

לאחר פטירתו המצערת של מנחם גולן, החליט יונתן להעלות באוב את סרטו האגדי של סילבסטר סטאלון משנות ה-80, מעבר לשיא, בבימויו של גולן.

שתפו:

לפני כמה שבועות מת מנחם גולן. גולן היה אולי הישראלי שהגיע הכי רחוק בהוליווד. הוא ביים, כתב והפיק סרטים עם כוכבים ענקיים כמו סילבסטר סטאלון ,צ'אק נוריס וצ'ארלס ברונסון והוא אפילו היה מעורב בשנות ה-80 ביצירת מה שהיה אמור להיות סרט הספיידרמן הראשון, ללא ספק פסגת השאיפות של כל חנון ישראלי שחלם יום אחד על לטוס לאמריקה עם תסריט (כן, אני מדבר על עצמי). אבל כל קריירה, לא משנה כמה זוהרת, מכילה לפחות כמה סרטים משונים, והיום אנחנו נסתכל על אחד כזה, סרט הורדת הידיים מעבר לשיא בכיכובו של סילבסטר סטאלון.

 

 

גולן וסטאלון על הסט של מעבר לשיא

גולן וסטאלון על הסט של מעבר לשיא

מעבר לשיא דוחף כל-כך הרבה שנות ה-80 לפרצוף שלך שאתה ממנו עם מאלט. פסקול הסרט מלא בצ'יז שנות-80 של זמרים כמו אדי מוני, סמי הייגר והמלך של כולם קני "דיינג'ר זון" לוגינס, שזוכה לחזרה לתודעה לאחרונה בזכות סדרת האנימציה המעולה Archer. אני די בטוח שהיה חוק בשנות ה-80 שקני לוגינס צריך לכתוב שיר נושא לכל סרט (בין הסרטים להם הוא תרם את כישרונו מהומה במועדון, פוטלוס ואהבה בשחקים). האייטיזיות ממשיכה עם סצנה בה גיבור האקשן המסוקס שלנו שותף את המכונית שלו בחושניות. מדענים מאמינים ששנות השמונים היו העשור ההומו-אירוטי ביותר של המאה ה-20. זה היה עשור שעסק המון בגבריות, וגברים שריריים נלחמים ומשחקים אחד עם השני. זכרו, זהו אותו העשור שהביא לנו את סצינת הכדור-עף מאהבה בשחקים. סטאלון עוסק במקצוע הגברי של נהג משאית. אתם אולי תחשבו שזה לא כל-כך גברי שרוב הסרט הוא מוביל במשאית שלו בושם, אבל זה בושם בשם Brut שהסלוגן שלו הוא "Smell like a man". אפילו הבושם בסרט הזה גברי, סטאלון (שגם כתב את התסריט) ווידא את זה.

סטאלון משחק את הדמות בעל השם המופרך לינקולן הוק (סטאלון לא איבד את תשוקתו לשמות גבריים בצורה מגוחכת כפי שאפשר לראות בדמויות הבלתי נשכחים הכוללות חברים כמו טרנץ' מאוזר, גאנר ג'נסן והייל סיזר). הוא נטש את בנו מייקל ואימו, אך כעת כשהאם חולה היא החליטה שסטאלון יאסוף את הילד מהאקדמיה הצבאית בה למד ויסיע אותו לפגוש אותה. הילד המפונק וסטאלון הגברי לא מסתדרים בהתחלה, הם מתווכחים על כולסטרול והילד אף מנסה לשכנע את סטאלון שיש בחיים עוד חוץ משרירים (מגוחך!). כאשר הם עוצרים בדיינר, הוק מגלה ששמו המגוחך הולך לפניו כאשר בחור נחמד בשם The Smasher מזמין אותו להורדת ידיים. הוק, האב האחראי, מסכים ומשאיר את מייק לבד ונותן לגבר ענק, מזיע ומשופם לדבר איתו, בזמן שהוא הולך לחדר האחורי שמלא בכמות מוגזמת של נהגי משאיות לכזה דיינר קטן

אך הוק ומייק מתחילים להסתדר יותר, הוק אפילו מסכן את חייהם של שניהם כשהוא נותן לילד לנהוג במשאית ומארגן תחרות הורדת ידיים בין מייקל, שאין לו שום ניסיון בתחום, לילד המבוגר ממנו בכמה שנים. בהתחלה מייקל מפסיד, באופן מפתיע, אבל אחרי שיחת מוטיבציה סטאלונית, הוא מנצח. זה הכוח של סטאלון.

בסצינה שנראית כאילו היא מקומדיה, בזמן שסטאלון מדבר עם אימו של מייק בטלפון על איך שהכול הולך כשורה, אנו רואים דרך החלון שביריונים מנסים לחטוף את מייק. הבריונים האלה נשלחו על ידי סביו של הילד, המגולם על ידי רוברט לוג'יה, שחקן אופי בעל רזומה מפואר שהמוח הטיפש שלי מכיר בעיקר מגאג בפאמילי גאי.

לוג'יה, ה"רע" של הסרט, רוצה משמורת על הילד בעצמו. מה שמעניין הוא שאפשר לעשות סרט מנקודת המבט של לוג'יה בו הוא האיש הטוב, שמנסה להציל את נכדו מלגדול אצל נהג משאית עני ומסוכן שאין לו שום ניסיון בטיפול בילד ונטש אותו. אחרי מותה של האם, מייק הנסער בורח לזרועותיו של לוג'יה. אבל סטאלון לא מוכן לזה. אחרי שהשומר באחוזה של לוג'יה (אחוזה? לא מקום טוב לילד. לא כמו משאית!) לא נותן לו להיכנס, סטאלון הורס את הגדר עם המשאית שלו ומתפרץ לבית. לוג'יה מודיע לו שלא ייתן לו לקחת את מייק כי הוא אדם לא אמין שנטש אותו (שוב, עובדות נכונות). הילד מחליט להישאר אצל סבו, עד שהוא מגלה שלוג'יה החביא את כל המכתבים שסטאלון כתב לו (עלילה שנגנבה אחר כך על ידי הצ'יק פליק היומן) ומחליט להשתמש בכישורי הנהיגה שאביו לימד אותו בכמה דקות לנסוע לשדה תעופה ולקחת מטוס לווגאס, שם מתקיים טורניר הורדת הידיים.

בווגאס, הוק מוכר את המשאית שלו כדי להמר על עצמו בטורניר, שאם ינצח בו יזכה במשאית טובה יותר (הכול בסרט הזה סובב סביב משאיות, מאוחר מכן לוג'יה מנסה לשחד את הוק באמצעות משאית). הסרט הופך בצורה לא מוסברת בעליל לסרט דוקומנטרי על הורדת ידיים, כולל ראיונות של המתחרים מול המצלמה, ביניהם הדמות של סטאלון שנותנת ראיון מביך במיוחד בו הוא מדבר על איך שהוא "צריך את המשאית". זה מטורף.

לבסוף הוק מצליח לנצח, אפילו שהגברים האחרים בטורניר הינם מפלצות ענק גבריות, שאחד מהם אוכל סיגר, שותה דלק ולוקח כדור נגד צרבת. אני לא צוחק. סטאלון זוכה במשאית ומייק נוטש את כל שאיפותיו ופותח בחיים המבטיחים של נהג משאית.

הסרט לא היה הצלחה קופתית או ביקורתית, הוא היה מועמד לשלושה פרסי ראזי, אבל הפסיד שניים מהם לאסון של ביל קוסבי לאונרד חלק 6. אבל הוא כן הפך למעין סרט קאלט עם איזכורים ב-קומיוניטי, רגולר שואו ופרק שלם ב-מעבדה של דקסטר.

אני ממליץ עליו בתור מסמך מעניין משנות ה-80 למרות שאני חייב להגיד שהוא לא נהיה ממש "אובר דה טופ" (הי, זה השם של הסרט!) עד תחרות הורדת הידיים בוגאס (אבל החצי שעה האחרונה הזאת-וואו!). זה לא סרטו הטוב ביותר של מנחם גולן כבמאי, אבל אם אתם רוצים לכבד את זכרו ובאותו זמן לראות סרט הורדת ידיים עם סילבסטר סטאלון, אני ממליץ על זה.

שתפו:

Picture of יונתן עמירן

יונתן עמירן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפלוג ברחבי הרשת

באותו נושא...