איתן גפני על מנחם גולן
הלוגו של מנחם ויורם ליווה אותי במשך שנים, ונטע בי את הוירוס הקטלני הזה שנקרא "קולנוע". אני מביים סרטים וכותב עליהם כי גדלתי מול חלומות – אמנם של מישהו אחר, אבל הם לימדו אותי שמותר לחלום, ואפילו רצוי.
ועל רובין וויליאמס
הרגע שבו הבנתי שמורק הוא בעצם שחקן בשם רובין וויליאמס, ששבה את ליבי בתור גולה רוסי בארה"ב בסרטו של פול מזורסקי, הוא אחד הרגעים בהם התחלתי להבין את כוחו של הקולנוע ליצור מציאות אלטרנטיבית, בה גם החלש יכול להנצח, הסוף לרוב יהיה טוב, האקשן יהיה משובח, וגם קומיקאי מכור לקוקאין עם כמות בלתי נתפסת של שיער גוף יכול להיות גיבור.
בקיצור, קריאה מרגשת ומומלצת.
