עיירה קטנה, נער נעלם, יער אפל בעל שטח אינסופי, התרחשויות על טבעיות, ומפעל ממשלתי בפאתי העיירה, שכנראה מסתיר הרבה יותר ממה שהוא מגלה. רגע, לא היינו כבר בסדרה הזו? במבט ראשון, Dark נשמעת בדיוק Stranger Things. במבט נוסף? היא ההיפך הגמור. נכון, יש לא מעט קווי דמיון בין שתי הסדרות הללו, אבל אפשר להגיד ש-Dark לקחה את הרעיון הכללי, הפכה אותו, ניערה מתוכו את כל הדברים הכיפיים, ועשתה לו הסבה בוגרת, אירופאית ואפלה יותר. לא בגלל העירום והדיבור על הסמים, אלא בגלל האווירה הקודרת. מאוד קודרת.
ב-Stranger Things היו לנו דמויות שיכלנו להתחבר אליהן בקלות, המון הומור, ואת שנות ה-80 שנדחפו לנו למוח מכל פינה ומכל צליל, ב-Dark אין את כל זה, בכלל. לא חושב שזיהיתי בדיחה אחת שנזרקה במשך כל העונה, ולא חושב שהייתה הערה אחת שהעלתה לי חיוך על הפנים. והדמויות? הן אולי מייצגות את ההבדל הגדול ביותר בין הסדרות. בלתי אפשרי למצוא דמות שאפשר להזדהות איתה, וגם אם מוצאים כזו, אולי יסתבר שזו הייתה טעות. דמויות מסוימות, שאולי תתחברו אליהן, ייעלמו לפרק זמן ממושך ולא ישפיעו על העלילה, ואחרות שנחשבו שוליות, פתאום יצוצו ויקבלו נפח גדול יותר.
כמעט כל הדמויות בסדרה הזו מיוסרות, עצובות, שקטות ונעדרות חום אנושי ברמה קיצונית. בנוסף, לא מעט אירועים בסדרה הזו נותנים דגש על כך שלכל אחד, לא משנה כמה חמוד וחיובי הוא מסתמן במבט ראשון, יש צד אפל באישיות, מה שכנראה נכון גם למציאות שלנו. עניין זה לא מוצג בהכרח בדברים גדולים, אלא אפילו במעשים קטנים, הנובעים לפעמים מאנוכיות, או אפילו מעשים רעים הנעשים על מנת להגיע למטרות חיוביות. הרוע הזה קיים שם בפנים, והוא מופיע כמעט אצל כל דמות.
עד לפה נראה שאני לא ממליץ לראות את הסדרה הזו. ההיפך הוא הנכון – מדובר בסדרה מצויינת, לפחות בעונתה הראשונה, אלא שאסור לבוא אליה בגישה הלא נכונה. אסור לחשוב שהיא עוד סדרת מתח/מסתורין קלילה, ואסור להוריד את העיניים מהמסך. זה לא פשוט, מכיוון שהסדרה הזו לפעמים נגררת לדקות ארוכות בהן דברים מתרחשים בקצב איטי ביותר, ואין סצינות אקשן שאפשר לבנות עליהן שיעירו את יכולות הריכוז. אין ברירה, במוקדם או במאוחר תגלו שאם תתעסקו בדברים אחרים, בזמן שהפרק רץ על המסך, תפספסו המון. לא רק מכיוון ששפת הסדרה היא גרמנית, ומעטים האנשים בארץ שלא צריכים תרגום בכל רגע נתון, אלא שישנם אינספור דברים שקורים במהלך הפרק, או אפילו חפצים שמונחים באופן סתמי בחדר, שחשובים. אינספור דברים שמרמזים על ההמשך, אינספור דברים שמסבירים את העבר. אם תמצמצו, תפספסו. הסדרה הזו אינה פשוטה להבנה. ישנם דברים שמופיעים בפרק השני, ומוסברים רק בפרק האחרון, ישנם דברים שמוסברים בפרק השלישי, ומופיעים רק בפרק השמיני, ולא – זו לא טעות.
כל פרק מפזר עוד ועוד רמזים, ולפעמים נדמה שאף פעם לא נגיע להסבר, ולעיתים נראה שלעולם לא נראה את תמונת הפאזל מושלמת. בלא מעט מקרים בעונה הזו, לפעמים מגלים שכמו העלילה בסדרה – הדברים לא עובדים בצורה לינארית. לפעמים ההסברים באים לאחר השאלות, לפעמים להיפך, ולפעמים הם אינם מגיעים בכלל. הקו המנחה של הסדרה – הזמן הוא מעגלי, העבר משפיע על העתיד, אבל גם העתיד משפיע על העבר, איננו קל לתפיסה. אבל הוא מאפשר לא מעט רגעי "רגע מה קרה פה", והוא גורם גם לרגעים "משעממים" ביותר להיות חשובים, ולהדביק את הצופים לקצה הכיסא.
שלא יובן לא נכון, Dark איננה מושלמת. האווירה הכבדה שהיא משרה כנראה תרחיק לא מעט צופים פוטנציאליים, וחלק מאלו שינסו, כנראה יתייאשו בדרך. קצב ההתקדמות, הדמויות שכנראה תוכנתו לא לחייך לעולם, והגשם שלא מפסיק לרדת, גם הם לא עוזרים למשוך צופים חדשים.
Dark היא סדרה שדורשת קשב, לטווח קצר וארוך, משהו שלא נפוץ בתקופה זו. היא פשוט לא מתאימה לכל אחד. בסדרות אחרות, היו הרבה דברים מסביב ש"כיפרו" על העניין העל טבעי, ובזכותם גם צופים שבד"כ לא מתחברים לנושא הזה, מצאו עצמם מרותקים למסך. זה לא המצב בסדרה הזו – הסדרה הזו לא מתנצלת, ולא מנסה למצוא חן בעיניי אף אחד.
האם כדאי לראות? תעשו עם עצמכם חושבים לפני. אם יש לכם זמן פנוי, יכולות ריכוז, ואתם מעוניינים לסיים פרקים עם המון שאלות בראש – הסדרה הזו לגמרי בשבילכם. לא אשקר לכם, חלק מהשאלות נותרות ללא מענה גם לאחר סיום העונה, ואף צצות להן שאלות נוספות. אולי נקבל תשובות לשאלות מסוימות, ואולי לא. האמת? יכול להיות שאנחנו גם לא צריכים.
אייל אמיר
בן 30, גיק בהתהוות. בעל חיבה מוגזמת לסרטים וסדרות, אשר שנייה ברמתה רק לאהדה לברצלונה. מנטור רוחני – צ'נדלר בינג.
Featured
שתפו:
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.