גיקסטר - לגיק שבכולנו

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ביקורת טלוויזיה: "סוכני ש.י.ל.ד" עונה 4 פרק 17 – Identity and Change

הביקורת השבועית לסדרת הטלוויזיה, Agents of S.H.I.E.LD, עונה 4, פרק 17

שתפו:

פרק 16 של סוכני שילד, אררררג! סוכני הידרה, התחיל בעולם ראי ביזארי ודיסטופי שבו שילד לא קיימים, הדמויות שגדלנו לאהוב אינן אותן דמויות (אם הן בחיים בכלל), המשיך בכך שהתוכנית של דייזי וג'מה לחלץ את הצוות מהכלא הוירטואלי שלהם נכשלה והסתיים בחשיפה שאיידה, ה LMD שד"ר רדקליף הותיר מאחוריו מנהלת את כל העניינים, מבפנים ומבחוץ ובכך שבקולסון של "המסגרת" קיים שבב של זיכרון של החיים האמיתיים, ובכך – קיימת תקווה.

הפרק היווה עוד הזדמנות לרוב חברי הצוות לנסות דמויות שהן למעשה חדשות לחלוטין למרות ששמן זהה, והוא היה, כפי שכתבתי כאן יריית פתיחה מערערת אך מצויינת לרצועת פרקי סיום העונה (ונקווה שלא לסיום הסדרה).

אז לאן סוכני שילד/הידרה ימשיכו מכאן? לשיעור בהיסטוריה של "המסגרת" בתיבול קל של פארנויה וטירוף, והכל תודות לקולסון שמסביר לדייזי איך העולם שבו הם נמצאים הגיע למצב שלו. המצב שלו הוא חמור, אפל ומדכא: חיפושים באמצע הרחוב, מעצרים של חשודים ואוכלוסיה שכפופה למשטר חסר רחמים. מטרופוליס של פריץ לאנג, 1138 THX של ג'ורג' לוקאס ו 1984 של ג'ורג' אורוול היו גאים לראות את העולם הזה של הידרה שאיידה בנתה לעצמה.

ג'וס ווידון ואחיו ג'ד ידועים בתור פעילים פוליטיים לא קטנים, בבחירות האחרונות בארה"ב הם אפילו היו אחראיים לסרטון החביב הזה

ואם לא הייתי יודע שמדובר כאן בסדרה שמבוססת על קומיקס, הייתי מתחיל לחשוד שיש בעולם של "המסגרת" נסיון לאמירה פוליטית כלשהיא. אבל לא, זה הרי לא יכול להיות, נכון? כי הרי מתי כותבים ויוצרים השתמשו ביצירות שלהם כדי לאמר אמירות פוליטיות? כמעט בכל פעם.

עוד משהו שקורה כמעט בכל פעם, אמונה עיוורת במישהו שאוהבים. ג'מה חושבת שהיא יכולה לשכנע את פיץ המרושע לראות את האור, למרות שדייזי מזהירה אותה שהוא לא אותו פיץ – ופיץ של "המסגרת" רואה תמונה של ג'מה ומוכיח לאיידה שהוא לא מזהה או לא איכפת לו ממנה. זה לא נגמר כאן עם השורה שאמורה הכי להכאיב לכל ה"שיפרס" של פיצסימונס – "אני אחצה את היקום בשבילך". שורה מאוד דומה למה שאמר לג'מה כשהיא חולצה ממימד/יקום אחר בעונה 3. אני אולי לא רומנטיקן דגול בכל מה שנוגע לסדרות, אבל דאם, זה היה קר ואכזרי.

התסריטאים/יוצרים של שילד מוכיחים שוב שיש להם חוש הומור מאוד מפותח. המקום שבו דייזי מאתרת את רדקליף במחשב? השם של אותו כלא בו מייקל סקופילד מוחזק בעונה החדשה של "נמלטים", מעניין איך רשת ABC הרגישה בקשר למחווה הלא צפויה הזו.

איידה של "המסגרת" מחזקת את אחיזתה בפיץ ע"י כך שהיא מספרת לו על עולם אחר, דמיוני כביכול, סוג של ייקום מקביל שבו שילד ניצחו במלחמה והיידרה הפסידו, עולם נוראי מבחינתה (אולי בגלל שהיא איבדה בו את הראש), עולם שהוא בעצם העולם האמיתי של הסדרה. המטרה של איידה היא לצבור כוח ונאמנות באמצעות "המסגרת", לחזור לעולם האמיתי ולהשתלט עליו.

זו רק עוד סיבה שלפחות אחרי שני פרקים, ה"רצועה" הזו של שילד היא אולי הכי טובה שהיתה עד כה בעיני. היא לוקחת מספר חוטי עלילה מעונות (ורצועות) קודמות ומאחדת אותם בצורה מעוותת לחלוטין. אם לא ראיתם שילד עד עכשיו תוכלו להבין מה קורה אבל אם ראיתם כל פרק, תתוגמלו בצורה נאה ביותר עם המון הלצות פנימיות ובדיחות שהיו עוברות לצופה הממוצע הרחק מעל הראש.

לא בטוח שהתוכנית של איידה לצאת בחזרה לעולם האמיתי תצליח, אבל הסדרה עושה עבודה מצויינת בלגרום לנו לפקפק ביכולת של דייזי ללא כוחות, ג'מה ללא פיץ, קולסון ללא היד הרובוטית ומעט בעלי הברית שנותרו להם בעולם של "המסגרת" לעצור אותה בצורה כלשהיא.

רק עוד כמה פרקים לסוף העונה (או הסדרה L ) וכולי תקווה שלא ישאירו אותנו עם סוף פתוח כי זה פשוט יהיה אכזרי מדי, אפילו שאני מעולם לא הייתי מעריץ גדול של פיצסימונס. פרק 17 איבד אולי חלק קטן מהפתיחה המדהימה של פרק 16, אבל המתח, העולם המעוות והתוכנית של איידה מבטיחים לנו סיום מוצלח לעונה רביעית של סוכני שילד…ארררג – הידרה.


רשף שייר

נשבע אמונים לג׳וס ווידון, אארון סורקין ורוב תומאס ולכן רוב החלומות שלו מתנהלים בדיאלוג שעף ב 100 קמ״ש פר סצינה, וזאת כנראה חלק מהסיבה שבגללה הוא תמיד עייף. חונך כטרקי, אבל אוהב גם את בבילון 5 ושאר סדרות המד״ב, במעט הזמן החופשי שלו מתכנן איך ליצור מכונה שתמתח את שעות היום ותאפשר לו לראות יותר סרטים וסדרות


שתפו:

Picture of נתי אקב

נתי אקב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אפלוג ברחבי הרשת

באותו נושא...