כל מי שמתעניין אפילו טיפה בקולנוע מבין שיש כמה אמיתות שאי אפשר להכחיש במציאות של 2017: מגמת הרימייק/ריבוט לא הולכת להיעלם בזמן הקרוב, סרטי קומיקס עם דירוג R ("דדפול", "לוגאן") יכולים גם לעשות כסף, הרבה כסף ואנחנו כנראה נמשיך לקבל המשכים לסדרת "מהיר ועצבני" עד שוין דיזל וחבורתו יצטרכו לפענח סדרת גניבות מבתי אבות ברחבי העולם, ויעזרו בהליכונים ממונעים.

הסדרה, שסרטה הראשון יצא לאור בשנת 2001 כסיפור על חבורת נהגי רחוב (שהיה העתק בוטה של "נקודת פריצה") היוותה את המקפצה העיקרית (יחד עם "טריפל X") להפיכתו של דיזל לאחד מכוכבי הפעולה הגדולים של שנות ה 2000. עם השנים, הסרטים עברו שינוי, ולמרות שמכוניות ובעצם כל כלי רכב אפשרי בעולם עדיין מהווים חלק ניכר ממנה, היא כבר מזמן לא נוגעת במרוצים אם כי בעולם הפשע וכל הסובב אותו: הברחות, סמים, ושאר פעילויות לא כל כך חוקיות. אבל כדי לתת פן קצת יותר ריגשי לסרטים, הוחלט שוין דיזל חייב אחת לחצי שעה לומר שלא מדובר בחבורת שודדים, אלא במשפחה. ומעל כל זה, הפקת הסרט פיזרה הרבה ישבנים לבושי בקיני, צבע, מוזיקה רועשת ופעלולים שגורמים לשאר כוכבי האקשן: ג'יימס בונד, אית'ן האנט וג'ייסון בורן להראות זקנים ולהראות איך סרט אחר סרט אפשר לשבור את חוקי הפיזיקה בצורה מגוחכת אף יותר.

הסרט בשביעי היווה נקודת מפנה חשובה ועצובה בסדרה כולה. פול ווקר ששיחק את דמותו של בריאן אוקונר בכל הסרטים (להוציא את השלישי שהתרחש בטוקיו) נהרג בתאונה בחודש נובמבר 2013, מה שגרם לדחיה בתאריך היציאה של הסרט והצריך שינויים בתסריט ובצילומים (שהושלמו בעזרת אחיו קודי וקיילב). סופו של הסרט הוביל ל"פרישתו" של בריאן מהכנופיה ולמעבר לחיי משפחה עם מיה ועם בנם. וכך אנחנו מגיעים לתחילתו של הסרט ה 8 שנקרא "The Fate and the Furious"

לפני שאומר את מה שיש לי לאמר על הסרט אני חייב לספר לכם, קוראי גיקסטר נאמנים קצת על עצמי. אני אוהב קולנוע, באמת. מדרמות רציניות וכבדות משקל ועד קומדיות דביליות, מסרטי קאלט שהופקו בתקציב של הגדלת ארוחה ברשת המבורגרים כלשהי ועד להפקות ענק. אני מספר לכם את זה כדי שתדעו שיש לי הערכה גדולה לעוסקים במלאכה: מהבמאי, הכותבים, השחקנים, אנשי הסאונד וההלבשה ועד לאחרון העוזרים (חוץ ממך מייקל ביי, לך אין לי כבוד!). אפילו לסדרת "מהיר ועצבני" שבכל רמה קולנועית נחשבת מזעזעת, מצאתי הנאת פופקורן שלא דורשת הפעלה של יותר מידי תאים אפורים.

למה אני מספר לכם את כל זה? כדי שתדעו שבשל אותו כבוד שאני חש לעוסקים במלאכה שאני כל כך אוהב אני לא נהנה כלל לאמר לכם את הדבר הבא לגבי סרט, לא משנה באיזה סרט מאיזה ז׳אנר מדובר: אלוהים אדירים כמה שהסרט הזה היה רע!

אתחיל מהדבר שבעיני הוא הכי נורא בסרט אקשן כמו ״מהיר ועצבני״, אפילו האקשן לא כל כך מדהים, שזה בערך על מה שסדרת הסרטים מסתמכת על. פחות או יותר מהסרט החמישי, כשהסדרה שינתה הילוך (ראיתם מה עשיתי שם?) היה ברור שהיוצרים הולכים לכיוון יותר פאן, יותרCGI  ופחות פעלולים מקוריים, וזה בסדר גמור, אין בעיה עם זה. כן יש לי בעיה עם העובדה שבסרט הזה הם השאירו מאחור את מעט המציאות שהיתה וזרקו אותה מבניין מאוד גבוה.

אז נכון, בסרטים כאלו אתם אמורים להפקיד את המוח בכניסה יחד עם הספח של הכרטיס, אבל האם זה באמת יותר מדי לבקש שלא לגמרי יזלזלו באינטיליגנציה שלנו כבני אדם? ואם זה לא מספיק נורא, בשביל סרט שמתיימר להיות פאן טהור ותו לא, הוא לוקח את עצמו הרבה יותר מדי ברצינות עם 15 נסיונות בדקה להראות לנו כמה הדמויות מתלבטות עם המשמעות ה״עמוקה״ של כל האירועים שסובבים אותם.

ובתור עלבון סופי, כולם, אבל כולם החל מוין דיזל, דרך דווין ג׳ונסון וג׳ייסון סת׳ייהאם ועד ללודקריס (בנוסף לכמה הופעות אורח ״מפתיעות״) לוקחים את הטקסטים המגוכחים שנתן להם הכותב כריס מורגן הרבה יותר מדי ברצינות, מה שגורם כמעט לכל שורה שלהם להשמע קומית, רק שזו לא קומדיה.

ומה לגבי הסרט עצמו? ובכן, נסו לעקוב אחרי העלילה. דמות מסתורית בשם סייפר (שרליז ת'רון) סוחטת את דום (וין דיזל) באמצעות מידע לגבי משהו מעברו הרחוק (סרט מספר 5…), גורמת לו לנטוש את ה״משפחה״ שלו, להפוך לאויב המדינה מספר 1 ולבצע מספר שודים נועזים בעבורה. חבריו לצוות נאבקים (במשך משהו כמו 5 דקות) בידיעה שדום בגד בהם מסיבות לא ברורות לפני שהם מחליטים לעצור אותו בכל מחיר ולהביא אותו לצדק.

אבל כמובן שהם צריכים גיבוי בצורתו של דקרד שואו (ג'ייסון סת׳ייהאם) הנבל מסרט מספר 7 שמכיר את סייפר.

מטעמי ספוילרים לא נוכל לספר הרבה יותר על ההמשך, אבל רק נאמר שהוא כולל מספר בגידות, טוויסטים, חזרות מהמתים, לפחות שחקנית אחת מוערכת ביותר שכנראה קיבלה מזוודה עם המון כסף תמורת הופעה מגוכחת של 5 דקות על המסך,  טנקים, צוללות, מכוניות שעפות ומטוסים שמתרסקים ויותר רעש וצילצולים מהופעה של הפילהרמונית. ובסופו של דבר? לא הרבה משתנה.

עם עלילה שקופה יותר מניילון נצמד, דמויות באותו עובי בערך, יכולת משחק שמתחרה בהצגה השנתית של גן רינה ואקשן שנראה דומה יותר מדי למה שהיה בשני הסרטים הקודמים (כולל עוד מספר סצינות עם מכוניות ומטוסים) מהיר ועצבני 8 פשוט לא הצליח להתניע. החלק הבאמת עצוב הוא שהסרט הזה כנראה בקלות מאות של מיליוני דולרים, מספיק כדי להצדיק עוד מספר סרטי המשך. חבל רק שאנשים לא מצליחים לראות עד כמה הם מקבלים את אותו אוכל ממוחזר.

ודבר אחד אחרון, בתור מי שמתיימר להיות נצר למשפחה גאה מסמואה, הייתי מצפה מדווין ג׳ונסון שלא להזנות חלק מאוד חשוב ממורשת של עם גאה אחר – המאורים מניו זילנד, בכך שהוא מוביל חבורה של ילדות! לבנות! בנות 12 !!!!! בריקוד ההאקה הכי דוחה ומיותר אי פעם (ולא, זאת לא בדיחה.)

שורה תחתונה 

אני לא יכול לתת לסרט הזה 0, או ציון שלילי, ולו בשל העובדה שאני זוכר לו חסד נעורים, אבל הוא כן מקבל את הדבר הכי גרוע בעיני, משיכה בכתפיים ופיהוק מתמשך.

רשף שייר

נשבע אמונים לג׳וס ווידון, אארון סורקין ורוב תומאס ולכן רוב החלומות שלו מתנהלים בדיאלוג שעף ב 100 קמ״ש פר סצינה, וזאת כנראה חלק מהסיבה שבגללה הוא תמיד עייף. חונך כטרקי, אבל אוהב גם את בבילון 5 ושאר סדרות המד״ב, במעט הזמן החופשי שלו מתכנן איך ליצור מכונה שתמתח את שעות היום ותאפשר לו לראות יותר סרטים וסדרות