לסטנדאפיסט/פרשן פוליטי ג'ון אוליבר יש תוכנית שבועית ב HBO ובעונה הנוכחית הוא פותח כל שבוע בקטע קצרצר שנמשך לא יותר מ 5 שניות שבו הוא אומר משהו בנוסח : ונתחיל את השבוע בנשיא טראמפ, צמד מילים שממשיך להישמע לא טבעי, כמו – חזירים מעופפים. אם יש משהו שלמדתי אחרי בערך 30 שנים של צפייה בטלוויזיה, מתוכן כ 20 בתור אדם בוגר ומודע לאיכות של דברים זו העובדה שיש עוד צמד מילים שנשמע ממש ממש לא טבעי – "פרק מוזיקלי".
אבל רצה המזל ואחרי מספר שבועות הפסקה בכתיבה על "הפלאש" בשל אירוע משמח, וכמה פרקים לא כל כך משמחים באיכותם על מעלליהם של בארי והחבר'ה מ"סטאר לאבס" אני חוזר ישירות לקרוס-אובר השלישי בין הפלאש לסופרגירל. הו, רע ומר גורלי, זה פרק קרוס אובר מוזיקלי, תודות בעיקר להיסטוריה של שני השחקנים (גרנט גסטין ומליסה בנויסט) בסדרה המוזיקלית GLEE.
אל תבינו לא נכון, אין לי שום דבר נגד מיוזיקלס, "המילטון" זה אחד הדברים המדהימים ששמעתי בשנים האחרונות, טריי פארקר ומאט סטון עשו פלאים עם Book of Mormon ואני עדיין זוכר את הביקור הראשון שלי בברודווי שבו זכיתי לראות את גרטשן מול עושה את התפקיד שרנה זלוויגר פרסמה ב"שיקגו" ועולה עליה עשרות מונים. אבל, וזה החלק החשוב, אני מתעב עירובי ז'אנרים, במיוחד כאלו שעל פניו, אין להם מקום ביחד כמו למשל – מיוזיקלס וגיבורי על.
בוא ונראה אם הפלאש יצליחו לשים טוויסט מוצלח על העירוב הזה, או שימשיכו את מגמת הפרקים האחרונים וישלימו התרסקות לתוך בריכה נטולת מים.
בארי מתרסק על הספה של סיסקו, כהמשך ישיר לפרק שעבר ומסרב להצעה של סיסקו לצאת לשכוח את אייריס אבל בארי מסרב…סיסקו בתור ווינגמן? אני בפנים! אבל קארה מגיעה,מחוסרת הכרה כש MOTW, Music Meister בעקבותיה ואחרי הפגנת מהירות ועוצמה קלות, הוא מהפנט את בארי ישר לתוך מיוזיקל בתור נקמה…בנו כצופים? אם יש משהו אחד שמשותף לפרקים מוזיקליים זו העובדה שהרשע בפרק כולא את הדמויות הראשיות במעין אשליה והם, כדמויות במחזמר, צריכות להבין מה קורה באשליה כדי לחזור למציאות, ולמרות שהדמויות הראשיות שלנו, במקרה הזה בארי וקארה מודעים כמובן לקיומה של האשליה, שאר האנשים בחייהם כמובן מגלמים דמויות באשליה, אבל אינם מודעים לקיומה. וכן, זו פחות או יותר עלילת הפרק הזה של הפלאש, וגם עלילתו של כמעט כל פרק מוזיקלי אי פעם.
אז כן, המטה שלנו השבוע משאיר את בארי וקארה לכודים באשליה בזמן שהוא "גונב" את הכוחות שלהם, ודמויות משנה ממגוון סדרות די.סי (סיסקו, פרופסור סטיין, מלקולם מרלין, ועוד) מארחות לגיבורינו לחברה באשליה בזמן שזה קורה, שעה שבסטאר לאבס מנסים כמובן למצוא פיתרון לבעיה שהכניסה את בארי וקארה לקומה.
סיפור המסגרת שבארי וקארה צריכים לנווט קשור כמובן לאהבות אסורות, מעין "רומיאו ויוליה" רק בגרסת "סיפור הפרברים" עם שירים ממקומות אחרים והסיבה לכך ברורה, בארי וקארה שניהם מתמודדים עם סיפורי אהבה שגורלם כרגע מוטל בספק. לא נחשוף בפניכם את ההתפתחויות השונות, המשונות והמיושנות בעלילה אבל רק נספר לכם שסוף הפרק, למרות שהכיל התפתחויות חשובות לעלילה של שתי הסדרות המחיש את הבעיה הכי גדולה של פרק כזה.
הביצוע והכישרון של הכוכבים (ואל תטעו – לגסטין ובנויסט יש הרבה כישרון וכימיה ביחד) חשוב הרבה פחות מהעובדה שהסדרה פשוט לא בשלה לפרק "מיוחד" שכזה. בבאפי זה לקח 6 עונות, ל"על טבעי" 10 עונות ויש עוד דוגמאות, אבל הנקודה החשובה היא זו, פרק כזה עובד הרבה יותר טוב כשהוא מגיע לא כגימיק חד פעמי שסתם נותן לנו הזדמנות לראות דמויות באור שונה אלא כממתק לא צפוי, מעין בונוס למעריצים נאמנים שיכולים להעריך כל בדיחה שנכנסת לכל שורה בכל נאמבר מוזיקלי לאורכו, ומה לעשות – 2 וחצי עונות זה פשוט לא מספיק זמן בשביל להצדיק כזה פרק בפלאש.
ציון פרק – D-FLAT
רשף שייר
נשבע אמונים לג׳וס ווידון, אארון סורקין ורוב תומאס ולכן רוב החלומות שלו מתנהלים בדיאלוג שעף ב 100 קמ״ש פר סצינה, וזאת כנראה חלק מהסיבה שבגללה הוא תמיד עייף. חונך כטרקי, אבל אוהב גם את בבילון 5 ושאר סדרות המד״ב, במעט הזמן החופשי שלו מתכנן איך ליצור מכונה שתמתח את שעות היום ותאפשר לו לראות יותר סרטים וסדרות.
