אחרי שביקרנו בכמה מחדרי המילוט החדשים ביותר בישראל, החלטנו שהגיע הזמן לבקר באחד החדרים הראשונים אשר נפתחו בישראל: Locked.
הפעם לצוות של נטע ושלי (כבר אמרנו שאנחנו גיקים?) מצטרפים אולי האורחים הכי מיוחדים שהיו לי עד היום: ההורים שלי.
כן, הפעם החלטתי לצאת קצת מהדפוס של אנשים גיקיים וצעירים בחדרי מילוט. בואו נראה האם גם אנשים מבוגרים (מצטער, אימא) יכולים להנות מטרנד גיקי כל כך.
את החדר מצאנו בסמוך לדיזינגוף סנטר בתל אביב, בקומת מרתף של בניין מגורים. סופסוף מישהו מצא מה אפשר לעשות עם הדירות האלה. קיבלה אותנו נציגה חביבה מאוד בחלוק מעבדה שהזכיר לי את הימים הטובים מעבודתי במעבדה באיידיגיטל. מיד קיבלנו תדרוך מנציג רציני שאמר לנו שאנחנו עומדים להיכנס למשרדו של מדען גאון אשר נעלם. המטרה שלנו: בתוך שעה עלינו למצוא את הפצצה האטומית שהוא הפעיל, לנטרל אותה ולהימלט מהחדר. התדרוך הפעם היה מוצלח מהרגיל עם טאצ׳ים תסריטאיים מעולים ובהחלט הכניס את כולם לעניינים (ואת אימא שלי לפאניקה קלה). קיבלנו מכשיר קשר לקבלת רמזים ולראשונה: שלט למזגן. בתדרוך גם ניסו להסביר בכל דרך אפשרית: השלט למזגן הוא לא חלק מהמשחק, אין בו פתרון לחידה. אני מבין שזה מניסיון. אנשים יעשו הכל בשביל לחפש רמזים בחדרים האלה. קיבלנו חלוקים לכל הצוות (אני תמיד אוהב שנותנים אביזרים בכניסה שמכניסים לאווירה), מיד נכנסנו לחדר והמשחק התחיל.
האווירה בחדר קצת פחות מגניבה לטעמי מחדרים אחרים שהיינו בהם. אני מוצא שאני מתחבר יותר לסביבות שמדמות תקופות אחרות או סגנונות שונים מאשר מעבדה מודרנית. אבל בכל זאת, החדר הזה מושקע מאוד בפרטים קטנים. הרבה טאצ׳ים שגורמים לחדר להרגיש אותנטי ופחות ״תפאורה״. ההשקעה ניכרת מאוד בתפאורה, על אף שהיא פחות לטעמי ויש הרבה פחות מקום לדמיון ולהתרשמות מהתפאורה כשהתמה היא ״מעבדה סודית״.
לפני הכניסה לחדר הייתי קצת מודאג לגבי רמת שיתוף הפעולה של ההורים שלי במשימה. פחדתי קצת שהם לא יצליחו להכנס לעניינים ולהנות מהאטרקציה היחסית ביזארית הזאת. אבל כמה שהופתעתי לטובה. ההורים שלי התרוצצו בחדר, הפכו מגירות, תמונות, חפצים, ספרים ומה לא. כל דבר שהם מצאו הם מיד בדקו וחיפשו מה ניתן לעשות עימו. היה נדמה שהסיפור מאוד עזר להכניס אותם לעניינים. עצם העובדה שכבר בתדריך השחקנים מודעים לכך שהם יצטרכו לנטרל פצצה שומרת על רמת אדרנלין גבוהה למדי לאורך כל המשחק. כנראה שצריך פצצת אטום כדי לגרום להורים שלי להרגיש כמו ילדים שוב. טוב שאנחנו גרים בישראל.
החידות היו מאוד מגניבות. הן דורשות התעסקות עם חפצים ודברים שעוד לא ראינו באף חדר לפני כן. אין ספק שיש סיבה לזה שLocked הוא אחד החדרים הפופולארים ביותר בארץ.
החדר היה מאתגר יחסית. לא מצאנו את עצמנו תקועים בנקודה מסוימת להרבה זמן. אבל יש המון חידות והרבה דברים שצריך לחפש בחדר והרבה מאוד חקר שצריך לעשות בו בשביל לפתור את החידות. אבא לקח יוזמה והוביל את הקבוצה. היו הרבה נקודות, חידות ורגעים מאוד מקוריים ויצירתיים שלא ראינו באף חדר עד כה.
כמו שאמרתי, הפצצה המתקתקת ברקע נתנה את אותותיה והיינו מאוד מרוכזים במשימה ובניסיון שלנו לנטרל את הפצצה ולהמלט מהחדר. ואכן, לאחר 41 דקות הצלחנו להציל את ישראל ולהימלט מהחדר בהצלחה! שיא חדש לצוות גיקסטר!
אז האם גם אנשים מבוגרים יכולים להנות מחדרי מילוט? התשובה היא חד משמעית – כן. ההורים שלי היו בעניינים לאורך כל המשחק: רצו, פתרו, חקרו, חשבו, כתבו, תכננו. הם לגמרי התמסרו לחוויה ואמרו שהם נהנו בטירוף. אז אם אתם תוהים האם כדאי לקחת את המשפחה לחדר מילוט, אני די בטוח שכדאי. מאוד.
מה היה כיף?
- משחק עם עלילה מצוינת שמכניסה את כולם לעניינים ושומרת על רמת מתח גבוהה
- חידות מקוריות ויצירתיות
- מיקום נוח של החדר
- תפאורה מושקעת אבל….
מה היה פחות כיף?
- נושא התפאורה מעט פחות מעניין לטעמי.
קונספט: משרד ומעבדה של מדען
כמה רמזים ביקשנו/קיבלנו: 0
זמן מילוט מהחדר: 41 דקות
מומלץ גיקסטר?
כן. חדר מילוט מהראשונים בארץ שלמרבה ההפתעה לא מחוויר במיוחד אפילו בהשוואה לחדרים חדשים ממנו.
לסקירות נוספות של חדרי מילוט:
תרבות ובידור
עידן בן טובים
בן 25. סטודנט ללימודי טלוויזיה. נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדגטים והרבה פחות מדי זמן פנוי. פעם ניסה להשתמש במשך שנה במכשיר אנדרואיד וחזר בכדי לספר.חובב רסלינג מושבע ובעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות למכשירים אלקטרונים. מנחה את פודקאסט הרסלינג המוביל בישראל: ״האוס שואו״
כתבה מספר 18 בסדרה: ממשפט אחד עידן ידע שהוא חייב להגיע לחדר הבריחה של InsideOut שמתחיל בבית קפה בפריז. כשהוא סופסוף הגיע לשם הוא גילה את אחד מחדרי הבריחה המוצלחים ביותר בהם היה עד כה.