אני בוחר לפתוח את הביקורת הזאת עם צמד המילים הבאות: הולי שיט! ג'ורג מילר במאי בן 70 הכניס אותי לאקסטזת אדרנלין מטורפת שממשיכה 24 שעות אחרי שהסרט נגמר. כרגע אני יכול לומר בוודאות שזהו סרט האקשן הטוב ביותר של שנת 2015 (כן טוב יותר מהנוקמים וממהיר ועצבני 7) ולא אני לא רואה סרט אחר באופק שיוכל לקטוף את התואר הזה.

אני ארגע קצת ואתחיל מההתחלה, את ההיכרות שלנו עם מקס התחלנו אי שם בסוף שנות ה-70.  ג'ורג' מילר התחיל עם מקס הזועם – סרט פוסט-אפוקליפטי על עולם שבו ערך הבנזין והמכונית גדול מערך חיי האדם. בתחילת שנות ה-80 מילר הציג לנו את הסרט השני בסדרה – הלוחם בדרכים שהיה סרט המשך שעלה בכל אמת מידה אפשרית על קודמו. הלוחם בדרכים לקח פניה חזקה ומהירה לכיוון הטירוף שמגיע עם עולם שנשלט על ידי כנופיות ממנועות שנשלפו ממועדון סאדו ועדיין זה נראה מגניב.

בסרט הנוכחי שהוא רביעי במספר ואכן נראה כי מדובר יותר בסרט המשך מאשר ריבוט לסדרה, העולם לא השתנה. לא צריך לדעת יותר מידי או לצפות בסרטים הקודמים כדי להיכנס ישר לעניינים, 5 הדקות הראשונות מכינות כל צופה לחוויה המדהימה שהוא הולך לעבור. ולמי שזה כן חשוב לו לקבל את הוייב הנוסטלגי יכול להיות רגוע, יש לו מעט מחוות קטנות במהלך הסרט לסרטיו הקודמים של מילר.

יש כיוון מאוד מיוחד בסרטי מקס הזועם, גם בלוחם בדרכים ובסרט הנוכחי, מקס אינו הדמות הראשית. הוא מוצב במרכז העלילה ולוקח חלק בכל שניה בסרט אבל כשמגיעים לסופו אנחנו מבינים שהוא בסך הכל היה שם כדי לעזור לאחרים להגיע לאן שרצו או לעצור את מי שרוצה במותם.

מקס הזועם הוא לא מסוג הסרטים שאנחנו נכנסים כדי לקבל עלילה עמוקה, פיתוח דמויות או לקבל טוויסט שגורם לנו להסתכל בצורה אחרת על החיים. אנחנו נכנסים למקס הזועם כי במשך שעתיים אנחנו רוצה לקבל אקשן מעולה ולהנות ואוי כמה שהסרט הזה מספק את הסחורה.

קו העלילה הכללי הוא שמקס מוצא את עצמו מצטרף לפיוריוסה (שרליז ת'רון) בבריחתה מכנופייה אלימה שמונהגת על ידי אימורטן ג'ון, שליט זקן וחלש אבל כזה שהנתינים שלו רואים אותו כמעין אל ויעשו הכל רק כדי שיסתכל עליהם ומשתוקקים להקריב את עצמם למענו.

איפשהו בתחילתו הבנתי שהסרט כולו מתנהל סביב המרדף שמנהל אימורטן ג'ון סביב מקס ופיוריוסה. קיבלתי את ההחלטה שבשלב מסויים אני אגיע לרוויה מסצינות אקשן בזמן מרדף, כי מה כבר לא ראיתי שיכול להשאיר אותי דרוך במשך שעתיים? טעיתי ובגדול, כל סצינת אקשן בסרט אכן מתנהלת במרדף אבל מילר עשה עבודה נפלאה בלגרום לכל אחת להיות שונה כל כך מהאחרת, כל אחת מפתיעה ומשוגעת יותר מקודמתה. ברגע אחד משאיות מתנגשות אחת בשניה וברגע אחר אופנועים קופצים ממצוקים ומה קורה מסביב לכל זה, סאונדטרק תופי מלחמה מהול בגיטרה חשמלית שיורקת אש, אני לא צוחק ככה זה היה וזה בוצע בצורה מושלמת!

מילר עשה עבודה גאונית לא רק בביצוע האקשן אלא גם בתכנון קפדני ומדוייק של כל פרט קטן בעולם שהוא בנה. כמה יפה יכולה להיות שממה מדברית? מאוד, הדיוק בפרטים, סוגי הנוף השונים וסופת חול אחת שהשאירה את הפה שלי פעור, הראתה את מגוון האפשריות בעולם מדברי.

כלי הרכב הם ללא ספק הדבר היפה והמושקע ביותר בסרט, החל ממשאיות, מכוניות מרוץ, ג'יפים ואופנועים. כל אחד מהם קיבל את מלוא ההשקעה ותשומת הלב בתכנון הסרט וגורם לו להיות כל כך מושך.

עומק המחשבה בכנופיות השונות גם ראוי לציון: בעולם שבו המים הוא מצרך שיש רק לשליטים, חלב אם הפך להיות מוצר השתייה היחיד, כדי שחייליו של אימורטן ג'ון יישארו חזקים הם משתמשים בבני אדם כדי להיות שקי דם ולספק להם מנות דם טריות על מנת להיות חזקים וכולם משתוקקים למות למענו כדי לקבל חיי נצח בולהאלה.

הסרט מתמקד בשלוש דמויות מרכזיות, מקס (טום הארדי), פיוריסה (שרליז ת'רון) ונוקס (ניקולס האולט). ממקס עצמו אנחנו לא מקבלים יותר מידי, רוב הסרט הוא לא מדבר וגם שכן אין לא יותר מיד מה לומר, שזה קצת חבל בעיני כי כשיש לך שחקן כמו טום הארדי שווה להוציא ממנו כל טיפת משחק אפשרית, אבל כמו שציינתי מקודם הדמות שלו שם בעיקר כדי לעזור לפיוריסה שהיא הדמות הראשית. המסע שלה הוא ליבו של הסרט, מעין יציאת מצרים בעולם פוסט-אפוקליפטי וכשחקנית ברמה שלה, היא מספקת את הסחורה. אבל מי שגונב את ההצגה בסרט ואת זה ממש לא ראיתי בא הוא ניקולס האולט (Beast, אקס-מן) ההופעה שלו בעשרים הדקות הראשונות של הסרט פשוט מחשמלת. ובהמשך הסרט הפיתוח שלו מחייל פשוט של אימורטן ג'ון עד לבן אדם חופשי הוא תהליך אמיתי של התפכחות שבו אתה מבין שכל מה שגדלת עליו הוא שקר. הסיפור הזה הוא של נוקס בדיוק כמו שהוא של פיוריסה.

הסרטים בגיקסטר אינם מדורגים בכוכבים או מספרים, בכל ביקורת הכותב יחליט החלטה נחרצת ודיקטטורית משהו על סרט הקולנוע בו הוא צפה – לראות (בקולנוע), לחכות (למסך הקטן) או לבכות (שם זמני)

לראות – מקס הזועם הוא סרט האקשן הטוב ביותר של 2015 וכרגע אני לא רואה סרט אחר שלוקח את התואר הזה, הוא מלא אקשן מרהיב, חסר מעצורים שלא רואים מידי שנה. אל תפספסו אותו בקולנוע, תגיעו עם מיכל דלק מלא ותהיו מוכנים לצאת עם המון אדרנלין.

עוד בקולנוע

נתי אקב

בן 27, סטודנט לכלכלה-סטטיסטיקה. חובב סרטים באופן מושבע. אוהב כל סרט טוב ללא הבדלי אולפן, במאי ושחקנים. שונא שמייקל ביי הורס את הילדות שלי. חושב שהג'וקר הוא הדמות הגדולה ביותר שנכתבה אי פעם.

יכולים ליצור איתו קשר כאן