יכול להיות שאם אתם מנותקים לגמרי מהאינטרנט ומהיקום, קדחת ״מלחמת הכוכבים״ עברה לכם מעל הראש. אבל אם אתם נמנים על גזע בני האדם בכדור הארץ, בטח שמתם לב שהכל בחודש האחרון הוא ״מלחמת הכוכבים״: סרטים, צעצועים, מחשבים, חולצות, מצעים, פוסטרים, אפילו תפוזים(!). כל העולם הפך לחלק מהמותג של ״מלחמת הכוכבים״. ו״Star Wars Battlefront״ גם הוא חלק מהתופעה.
אם צריך להגדיר את ״באטלפרונט״ במשפט אחד הוא יהיה: ״באטלפילד גירסאת סטאר-וורס״. המשחק מבוסס על אותו מנוע של באטלפילד, פותח ושווק על ידי אותן חברות ובאופן כללי יש לו תחושה דומה ומבנה דומה. אבל לטובה ולרעה, כאן הדמיון מסתיים.
״באטלפרונט״ הוא משחק מלחמה שמאפשר לכם לשחק בכל סיבוב צד: המורדים, או האימפרייה. כאשר המטרה היא כמובן להביס את הקבוצה היריבה. ישנו מצב משחק מקומי לשחקן יחיד, אבל הוא לא מעניין במיוחד ולא רלוונטי למשחק הזה, בעוד שגולת הכותרת של המשחק היא כמובן המצב מרובה המשתתפים שלו (מולטיפלייר), המאפשרת לכם להשתתף בקרבות ענק עתירי משתתפים ומלאי פיצוצים ואקשן בלתי פוסק.
בתחילת כל סיבוב השחקנים צריכים לבחור עם אילו נשקים הם רוצים לצאת לקרב, ובאילו שלוש יכולות הוא מעוניין להשתמש במהלך הסיבוב. היכולות האלה באות בצורה של ״קלפים״, שגם אותם וגם את הנשקים ניתן לקנות בקרדיטים שמרוויחים במהלך המשחק, בין אם מהריגות, תמיכה, עבודת צוות, ניצחון או אפילו רק השתתפות. היכולות שתרכשו הן מגוונות ומעניינות יחסית וכוללות: קפיצה גבוהה במיוחד שיכולה להביא אתכם למיקומים אסטרטגיים במהירות, איתור אויבים הנמצאים מסביבכם, רימונים ועוד. כל השינויים האלה מבטיחים לכם שאף קרב לא יהיה זהה לקודם. כמעט כל שחקן מגיע עם יכולות אחרות, נשקים אחרים ואופן משחק אסטרטגי שונה מכם ולכן ידרוש מכם עירנות מוגברת ובעיקר ורסטיליות באופן המשחק שלכם. זירות המשחק גם הן יגרמו לכם להתלבט כל הזמן על הקלפים עימם תרצו לצאת לקרב, כיוון שחלקן מביאות למצבי ״פנים מול פנים״ יותר מאשר אחרות שיווצרו בהן יותר קרבות ממרחקים.
במהלך הסיבובים תוכלו גם לקבל ולמצוא מעין Tokens שנותנים לכם יכולות חד פעמיות כמו הנחת מוקש, זריקת רימון מיוחד, או אפילו שליטה על חללית, AT-T ואף שליטה על אחד מהגיבורים או הרשעים של הסדרה. כשתמצאו את עצמכם בפעם הראשונה מקבלים את האפשרות לשחק את דארת׳ וויידר ולהסתער על כל המורדים עם חרב אור ו״Force-Choke״ נראה אתכם לא מתרגשים כמו ילדים קטנים. לצערי, בניגוד ל״באטלפילד״, אי אפשר למצוא חלליות או רכבים באמצע המפה ולהשתלט עליהם, אלא ניתן להכנס אליהם רק באמצעות איסוף הTokens שמיד משגרים אתכם אל כלי המלחמה, ובלי אפשרות לצאת ממנו מבלי למות. כך שאם אתם מצפים למצוא חללית, להפציץ איתה כמה חיילים ואז לצנוח ממנה ישר לתוך שדה הקרב, אתם עלולים להתאכזב.
הגרפיקה של המשחק היא אחד ההישגים הכי גדולים שלו: הסביבות גדולות, מפורטות, יפהפיות ברובן. התאורה מדהימה, הטקסטורות מושלמות, האפקטים מרשימים בצורה יוצאת מן הכלל, ובאופן כללי מדובר באחד המשחקים הכי מרשימים מבחינה גראפית שיצא לי לראות, בוודאי בקנה מידה של משחק מולטיפלייר עם עשרות שחקנים שמשחקים עמכם בו זמנית. המשחק מאוד נאמן מבחינת המראה שלו והסגנון שלו למותג האהוב, ועושה עימו חסד כמו שאף משחק אקשן לא עשה עימו מעולם. המוזיקה גם היא נקודה לא רעה במשחק, כאשר מנגינות מוכרות מהסרטים האהובים ילוו אותו, אם כי הדיבוב הוא בעייתי במקרה הטוב. הדמויות משתמשות בכל מיני ״וואן ליינרים״ מתוך הסרטים, והם די לא מתאימים ולעיתים יוצרים מצבים פשוט מוזרים.
למשחק יש כמה מצבי משחק, כאשר אחד המצבים הבולטים הוא Drop Zone, מצב שבו נוחת ״פוד״ במקום אקראי במפה ושתי הקבוצות מנסות להשתלט עליו לפרק זמן מסוים ברציפות. המצב הזה מותח ומורט עצבים לעיתים ומוביל להרבה מאוד אקשן ומצריך גם גישה אסטרטגית לא קטנה. חבל שאתם כמובן מצליחים במשחק רק בהתאם לקבוצה שלכם, כך שאם חברי הקבוצה שלכם בוחרים לשחק את המצב כDeath Match לכל דבר ועניין, הסיכויים שלכם לנצח את הסיבוב יהיו קטנים.
מצב משחק מוצלח אחר הוא Supramacy, בו שני המחנות מנסים להשתלט על נקודות מפתח במפה, ולהגן עליהן בו זמנית. גם כאן המצב דורש להחזיק בעמדות מסוימות לאורך זמן, רק שגודל המפה העצום, וכלי הלחימה המטורפים, שכוללים גם מטוסים, חלליות, ורכבים יוצרים מצב משחק ורסטילי מאוד שיכריח אתכם לשנות את האסטרטגיה שלכם בכל רגע נתון.
ישנם עוד מספר של מצבי משחק, חלקם מעניינים, וחלקם מרגישים ממש מיותרים ואפילו לא הוגנים. Heroes Hunt למשל ישים את אחד מהמשתתפים בקרב בתפקיד ״גיבור״ (לוק, האן, או ליאה) בעוד ששאר חברי הקבוצה ינסו להביס אותו בתור חיילים רגילים. המשתתף שמצליח להרוג את הגיבור, הופך להיות הגיבור כעת וחוזר חלילה. הגיבורים במשחק יכולים לחסל כל חייל רגיל בעזרת מתקפה אחת פשוטה, בעוד שהחיילים לא יכולים להרוג לבדם את הגיבור כיוון שהוא חזק הרבה יותר מהם. לכן נוצר מצב שבו כל חברי הקבוצה יורים על הגיבור, והאחרון שפגע ושיתק אותו הוא הזוכה הגדול בעיקר כתוצאה ממזל, ולא משכל.
באופן כללי במשחק וכמעט בכל המצבים שלו, הרבה פעמים יש תחושה שהמשחק מתבסס על ״מי ראה את מי קודם״. אם התחילו לירות עליכם ופגעו בכם, הסיכויים שתשרדו את הדו קרב הזה מאוד נמוכים. אמנם מדובר בחוויה יותר ריאליסטית לשדה קרב לא סלחני, אבל כשמדובר במשחק מחשב הסיטואציה שנוצרת היא לעיתים מתסכלת.
הבעיה האמיתית של ״באטלפרונט״ היא שאחרי כמה שעות משחק סוערות ומרשימות, הרבה מאוד מהשחקנים ימצאו שאין להם מה עוד לעשות איתו. אין עוד הרבה סיבות להתקדם בסולם הדרגות במשחק, כיוון שבסביבות שלב 15 כבר פתחתם כמעט את כל האפשרויות במשחק, כאשר שאר הדברים שתוכלו לפתוח בו הם סקינים לדמויות, ומחוות שהדמויות יכולות לעשות במהלך המשחק. שתי האפשרויות הללו מיותרות ולא תורמות כמעט כלום לחווית המשחק. אבל אם אתם אוהבים את סטאר וורס ואוהבים משחקי מלחמה מרובי משתתפים, רוב הסיכויים שאתם תהנו מ״באטלפרונט״, גם אם לזמן מוגבל. עדיין מדובר באחד ממשחקי האקשן הטובים ביותר שיצאו אי פעם ל״מלחמת הכוכבים״, והוא יספק לכם חווית אקשן שלא הרבה משחקים אחרים מצליחים לשחזר.
השורה התחתונה
״באטלפרונט״ הוא משחק אקשן מרובה משתתפים מהנה מאוד. עם גרפיקה מדהימה, נאמנות למותג האהוב ואקשן בלתי פוסק, הוא בהחלט משחק שהוא כמעט חובה לכל מעריץ ״מלחמת הכוכבים״. אם כי אורך החיים שלו ככל הנראה לא יהיה ארוך כפי שאתם מצפים.
עידן בן טובים
בן 27. סטודנט ללימודי טלוויזיה. נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדגטים והרבה פחות מדי זמן פנוי. פעם ניסה להשתמש במשך שנה במכשיר אנדרואיד וחזר בכדי לספר.חובב רסלינג מושבע ובעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות למכשירים אלקטרונים. מנחה את פודקאסט הרסלינג המוביל בישראל: ״האוס שואו״
"צל של מלחמה" שומר על האופי של המשחק הראשון בסדרה, תוך כדי פיתוח עלילה והרחבת האפשרויות לשחקנים. אמנם רמת ניהול היכולות גבוהה ודורשנית, אבל ההנאה מובטחת.