פיפ"א 17 הוא אולי המשחק הכי שנוי במחלוקת בהיסטוריית הסדרה. אתם יכולים ברגע אחד לאהוב אותו, ובשני לרצות ולמכור את הקונסולה שלכם. השינויים והתוספות אולי היו נכונים, אבל לא בטוח בכלל שהם נעשו בדרך הטובה ביותר. והקטע הוא, שהבנתי את זה עוד לפני שבכלל הדלקתי את המשחק.
גולת הכותרת של המשחק, לפחות לפי EA Sports, היא מצב הקריירה החדש – The Journey. לכל מי ששיחק בשנים האחרונות במשחקי NBA2k או במשחקי הWWE, העניין מוכר מאוד: אתם עליכם לקחת כדורגלן צעיר (אלכס האנטר) מהאלמוניות של מחנה האימונים, ולהביאו לתהילת עולם בפרמייר ליג. "המסע" הזה מאוד מבטיח, ובעל הרבה מאוד פוטנציאל. הפרמייר ליג מוצגת, ובצדק, בתור הליגה הטובה בעולם, ואפילו כל 20 מאמני הקבוצות בליגה קיבלו ייצוג וירטואלי הולם. הדיאלוגים עשויים טוב, ישנן הופעות אורח מפתיעות (היי, הנה אנחל די מריה!), ובאופן כללי ניכר שהושקעה מחשבה רבה לגבי החיים כשחקן צעיר ומבטיח בעולם הכדורגל של היום.
הבעיה היא, שברגע שאתם עושים משהו על הדשא שלא ממש כתוב בתסריט, האמינות הולכת לאיבוד. אתן לכם דוגמה, ואשתדל לעשות את זה נטול-ספוילרים ככל הניתן: לאחר שחתמתם בקבוצה ושיחקתם במשחקי ההכנה, אתם תתחילו את העונה על ספסל המחליפים. אבל מה קורה אם בחרתם לשחק על רמה יחסית קלה? ובכן, סביר להניח שתבקיעו לא מעט שערים (The Journey יתן לכם לשחק רק כשחקן התקפה). 9 שערים ב3 משחקים? אין בעיה, אתם תמשיכו לעלות מהספסל בדקה ה65. אתם כל הזמן זוכים באיש המשחק? מגניב, אתם יוצאים לקבוצה אחרת בהשאלה.
