מכוניות חשמליות כמו Chevrolet Volt
או Tesla,
ומכוניות מונעות תאי דלק דוגמת היונדאי ix35 FCEV, הן ללא ספק עתיד התחבורה. הן בעלות זיהום אויר אפסי, ומאפשרות הינתקות מהתלות בדלקים שמקורם במאובנים דוגמת בנזין, סולר ונפט. הן גם מאפשרות תאוצות לינאריות ומהירות, ושקט מופתי. אבל הן עדיין יקרות מידי, טווחי הנסיעה ברוב המכוניות החשמליות די נמוכים, אין כמעט תחנות מימן עבור מכוניות המונעות בתאי דלק, ותקינה עבור מכוניות תא הדלק עוד רחוקה.
שליטה קולית כמו siri
של Apple או זו שב xBox one
של MicroSoft, היא כמעט בוודאות אחת מהדרכים העיקריות שבהן נתקשר בעתיד עם המכשירים שסביבנו ועם הסביבה שלנו באופן כללי. לא עוד מקלדת ועכבר, ואפילו לא מקלדות קטנטנות על מסכי מגע, אלא תקשורת מילולית טבעית כמו בסרטי מדע בדיוני, דוגמת HAL 9000,
ב2001: אודיסאה בחלל. לאינטל אפילו יש ״סיירת״ שעובדת על מה שנקרא Perceptual Computing,
שזוהי תקשורת עם מחשבים ללא עכבר ומקלדת, אלא בעזרת מצלמות, מיקרופונים, דיבור ומחוות. אבל נכון להיום, siri, וגם האלטרנטיבה מבית Google, יודעות לעשות מעט מאוד דברים, ובדרך כלל צריך להגיד להן כמה פעמים מה אנחנו רוצים כי הם הרבה פעמים הן לא מבינות אותנו, ואם מנסים לדבר איתן אנגלית במבטא ישראלי, אז המצב גרוע אף יותר. גם מה שהxBox one יודע לעשות יחסית מוגבל להעברת ערוצים או כניסות, ועדיין לא נבחן בעולם האמיתי.
טכנולוגיות שצופות את הצרכים והרצונות שלנו כמו Google Now, או הToday
החדש בiOS7
, הן החזון של לארי פייג׳ ועוד כמה אנשי חזון. הם טוענים שאם יודעים עלינו מספיק, אפשר לחזות איזה מידע נצטרך ( Web
3.0?). כך למשל Google
Now יודע שבכל בוקר בשעה מסויימת אנחנו נוסעים לעבודה שנמצאת במקום מסויים, אז הוא יכול לתת לנו התראה מבעוד מועד אם יש פקקים או תאונה בדרך ושכדאי לנו לצאת מוקדם יותר מהבית גם אם לא ביקשנו ממנו את המידע הזה. אבל גם הטכנולוגיות האלו מאוד מוגבלות ביכולות שלהן כרגע, ולא באמת יכולות להחליף את החיפוש שלנו אחר מידע ברב המקרים, וכמובן ישנה בעייה קשה מאוד בנושא הפרטיות, שעה שהחברות הללו אוספות עלינו כמויות אבססיביות של מידע, שאנחנו אף פעם לא יודעים למי הוא מגיע, ומה עושים איתו מעבר ללנחש את החיפוש הבא שלנו.
מכוניות אוטונומיות, כמו אלו שעובדים עליהן גם בDARPA, וגם בGoogle, הן גם חלק מעתיד התחבורה ככל הנראה. יום אחד נוכל להיכנס לרכב, לומר לו לאן אנחנו רוצים להגיע, והוא פשוט יקח אותנו לשם. בלי נהג, רק מחשב שמדבר עם שאר כלי הרכב, עם הכביש עצמו, ועם כמה לווינים, כדי למצוא את הנתיב המהיר ביותר וכדי להמנע לחלוטין מתאונות דרכים. כיוון שאנחנו לא נצטרך להיות עסוקים בלנהוג, יתפנה לנו זמן לקרוא איזה ספר, אולי לראות איזה סרט, או לעבוד עוד קצת בזמן הנסיעה. המכוניות האוטונומיות של גוגל גמעו כבר מאות אלפי מיילים בהצלחה יתרה על כבישי החוף המערבי של ארה״ב, והמכוניות של DARPA חצו מדבריות בתנאי שטח קשים ביותר והתפוצצו רק מעט מאוד פעמים… אבל גם הטכנולוגיה הזו עדיין רחוקה מאיתנו, ומצריכה להתקין על המכוניות גושים של מצלמות, מחשבים וחיישנים, ולא נראה שהיום שבו נוכל לוותר על רישיון הנהיגה שלנו לטובת הרובוטים והמחשבים קרוב מידי.
משקפי הGoogle Glass,
והiWatch
של אפל (אם נכונות השמועות והוא אכן יגיע יום אחד) הם ככל הנראה חלק משמעותי מהעתיד של הטלפונים החכמים והמחשבים. משקפי הGoogle Glass הם בעצם טלפון חכם, שהוא בתורו סוג של מחשב קטן ונייד מאוד, שנמצא על הפנים שלנו. עם מצלמה, סוללה ומסך, המשקפיים חוסכים מאיתנו את הצורך להושיט יד לכיס ולשלוף את המכשיר שלנו, הם תמיד שם, תמיד מוכנים לצלם, תמיד מיידעים אותנו בכל מה צריך (על בסיס Google
Now בין השאר) ובעצם גורמים לטלפון הסלולרי להיות הרבה יותר נוח. אבל…. גם זה עוד לא מושלם, הם יקרים מאוד מאוד, הם מאוד מוגבלים ביכולות שלהם, הם מתבססים על זה שיש לנו טלפון סלולרי בכיס, ובעצם לא מהווים תחליף לטלפון, הסוללה די מוגבלת והמצלמה גרועה.
כל המוצרים והטכנולוגיות שעליהן כתבתי לא עובדים כמו שצריך, יקרים או בלתי ניתנים לרכישה, ובאופן כללי את רובם, במצבם הנוכחי אנחנו פשוט לא רוצים, אז למה הם מעניינים?
כבר 150 שנים שהטכנולוגיה הבסיסית שמניעה מכוניות לא השתנתה, כבר 35 שנה שמחשבים נראים או עושים פחות או יותר את אותו הדבר, לעומתם הטלפונים הסלולרים, השתנו לבלי היכר לפני 6 שנים, ושינו איתם את העולם.
האייפון שיצא לפני 6 שנים, יצר עולם שלם של מכשירים חכמים שעושים כל כך הרבה יותר ממה שהמהנדסים באפל העזו לדמיין, והיום אנחנו מתקשים לדמיין את החיים שלנו בלעדיהם, ולו לשעה אחת. נותר רק לדמיין לאן תתפתח טכנולוגיה כמו המשקפיים של גוגל, או מה יקרה כשסוללות
ננומטריות ינתקו את כל החוטים בעולם גם באופן המטאפורי, ויאפשרו לאינטרנט להיות זמין באמת בכל מקום ובכל זמן.
המוצרים והטכנולוגיות עליהן כתבתי מעניינים כיוון שכל הטכנולוגיות האלו הן העתיד שלנו, ואמנם היום הן לא בשלות לגמרי, והמוצרים שמבוססים עליהן מקרטעים, אבל כל מוצר כזה שיוצא, נותן השראה להמון אנשים, פותח דלתות בפני המון מפתחים, ויוצר סיעור מוחות המוני שבעזרתו יבשילו הטכנולוגיות האלה לכדי מהפכות טכנולוגיות משמעותיות, וסביבן יתפתחו תעשיות חדשות ומוצרים שינצלו את הטכנולוגיות האלה בדרכים שאנחנו לא מסוגלים לדמיין. וכל זה עוד מבלי שמזכירים את ההתפתחויות המדהימות בעולם הביולוגיה והרפואה, כמו לדוגמה קפיצת הענק במחקר
סביב
גנטיקה
וDNA.
מה שצריך לזכור הוא שככל שהמהפכות גדולות יותר, כך גם ההשפעה שלהן פחות ברורה, ויותר גלובלית, ורק נותר לקוות שלא תבוא איזו המצאה חדשה עם תוצאות הרסניות, כי בקני מידה המדוברים, התוצאות יהיו הרסניות מאוד.
העולם בעוד 10-20 שנה, יהיה שונה משמעותית מהעולם כיום. היום אנחנו רואים לנגד עינינו תשתיות מונחות לקראת שינוי. יש למה לחכות.
