
צילום מתוך Techblogil.co.il
מאת: ניר חורש,
פורסם במקור באתר Techblog.co.il
בסוף שנת 1999 זוגתי ואני טסנו לטיול של 8 חודשים בצפון אמריקה.
כמו לכל טיול גדול, גם לטיול הזה היינו צריכים להתכונן. הצטיידנו בשני הכרכים הרלוונטים של לונלי פלאנט, נסענו למ.מ.ס.י. לפגישת יעוץ שבה החלטנו על המסלול, הם הדפיסו לנו ספר דרך של חלקים נבחרים של מסלול הנהיגה, אספנו מפות בקני מידה שונים של כל הגיזרה, ורשמנו במחברת המלצות אותן קיבלנו ממכרים במהלך חודשי ההכנה, אח"כ עשינו גיחה קצרה לסוכנת הנסיעות האהובה על מנת לסגור כרטיסי טיסה (כרטיסי נייר עם דפי העתקה אדומים שאסור לאבד) ולינה לימים הראשונים, ממנה המשכנו לקנייה של כרטיסי חיוג בין לאומים על מנת שנוכל להתקשר בעזרת הקשת שלושים ומשהו ספרות מטלפון ציבורי במחיר זול של ארוחת ביג מק לדקה, הצטיידנו בTravelers Checks כדי שנוכל לשים פנקס בגרב כסף, ולמצוא כל פעם בנק שימיר לנו את הנייר במזומן ירקרק, ואנחנו מוכנים.
וכך עם כמות נייר שדרשה חורשה קטנה להפקתה, ועם מעט מקום לדברים אחרים טסנו לטיול.
לאחר שהצטיידנו ברכב, כל נסיעה כללה מעין טקס קטן שהתחיל בפריסת המפה הרלוונטית על מכסה המנוע וסימון המסלול, והמשיך בהפיכתה של זוגתי לנווטת שלא היתה מביישת אף סיירת מובחרת. היא היתה צריכה להנחות אותי על המסלול מתוך המפה הפרוסה באוטו, תוך כדי שהיא קוראת מהמדריך אודות היעד אליו אנו נוסעים, במקביל בודקת אם קיים ספר דרך לקטע הנוכחי, מחפשת מקום לינה, מקום מומלץ לאכול, וכמובן אטרקציות תיירותיות במדריך ובמחברת ביחד, ובנוסף לכל, הרי ידוע שהנווט הוא גם ה די.ג׳יי., אז היא גםהיתה זו שבחרה את המוסיקה שתנעים את זמננו מהמיני דיסק. בזמן שהיא עשתה את כל הדברים האלו במקביל, אני… נהגתי.
הרבה מים עברו בנהר מאז, למדנו, התחתנו, הבאנו שלושה ילדים, קריירות, וכו׳ והתעייפנו. אז לפני חודש וחצי החלטנו לצאת לטייל בחו״ל שוב. הפעם רק 7 ימים, ולמזרח אירופה במקום לצפון אמריקה, ועוד הבדל קטן אחד – עם שני טלפונים חכמים (אייפון 4s, וגלקסי נקסוס 4 למי שזה משנה לו) ואייפד.
וההבדל היה מדהים מהרגע הראשון.
את הטיסות הזמנו מהאתר של אל על תוך חמש דקות מרגע ההחלטה על הטיסה. בקלות ניתן היה לראות מה המחיר לכל טיסה, תאריכים, שעות, ואפילו מקומות על המטוס.
כיוון שאני חבר בSPG (המועדון של שרתון), נכנסתי לאפליקציה שלהם באייפון ותוך חמש דקות נוספות היתה הזמנה לשני לילות, שעברה מייד לPassBook באייפון, כך שכאשר נכנסו למלון, האפליקציה ידעה את זה על פי איכון GPS, והקפיצה לי למסך יש את ההזמנה, בלי שהייתי צריך לעשות דבר, ורק נותר לי להראות את המסך לפקידת הקבלה האדיבה ובזאת הסתיים תהליך הצ׳ק אין.
לאחר מכן עברנו לאפליקציה שתהפוך למשמעותית ביותר בטיול TripAdvisor. דרכה התחלנו להסתכל על מלונות בכל היעדים בהם היינו אמורים ללון. תוך שניות ניתן לבצע השוואות בין המלונות, לקרוא ביקורות של מבקרים על פי חיתוכים שונים, ואז מתוך האפליקציה לעבור לדף ההזמנה שבו ניתן לראות את המחיר עבור הלינה במספר אתרים שונים, לבצע את ההזמנה בזול מבינהם, לקבל את האישור למייל. וזהו. התהליך היה כל כך פשוט ואינטואיטיבי שלחלק מהלילות לא הזמנו מקום, כי לא רצינו "לנעול" את המסלול, ואת ההזמנה ביצענו במהלך הטיול, ברגע שהחלטנו לאן ללכת.

TripAdvisor צילום מסך: ניר חורש
TripAdvisor היתה מאוד חיונית גם בתחום הקולינריה. בכל מקום שהיינו, ברגע שרצינו לאכול, נכנסו, בדקנו מה מומלץ, מבין אלו שבמרחק הליכה, וההמלצות לא פיספסו. אותו הדבר היה גם עם אטרקציות תיירותיות, הצלחנו למצוא פינות חמד שהן לא האתרים הבנאליים מהמדריכים, וגם לסנן מתוך הבנאליים, מה אסור לפספס, ועל מה כדאי לוותר.
הניווט התבצע בעזרת אפליקציית המפות של אפל (כן, היא עובדת, ועובדת טוב), וע"י Google Maps, כאשר לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. Google Maps באנדרואיד איפשרה לנו להוריד מפות לניווט ללא רשת, ואילו האפליקציה של אפל נתנה לנו ניווט מונחה קולי פנייה אחר פנייה, במקומות שבהם משום מה Google Maps לא הסכימה. הניווט היה מצויין גם בנסיעה בכבישים, וגם כאשר הלכנו ברגל בערים ובכפרים וחיפשנו יעדים. (ישנן גם אפליקציות שמזהות כאשר אתה נמצא ליד אתר מעניין ומתחילות מיד בהסבר בקול על האתר, אולם באלו לא השתמשנו)

Apple Maps צילום מסך: ניר חורש
דובדבן נוסף היה Google Now על האנדרואיד. זהו שירות שמנחש מה המשתמש עושה ועוזר לו עם מידע חיוני. כך כאשר חצינו את הגבול בין מדינות, הוא הקפיץ לנו את שערי המרת המטבע, ושירות תירגום לשפה הרלוונטית. בבוקר חיכתה לנו התחזית לאותו יום לאיזור שבו אנחנו נמצאים, אטרקציות באיזור. הוא גם יודע לתת תזכורות לאירועים בלי שמבקשים ממנו, ואפילו בחלק מהמקרים להציג לך את כרטיס הטיסה או ההצגה במקום הנכון ובזמן הנכון, ועוד הפתעות שימושיות.
דוגמה קטנה ואחרונה היא Trip Journal שעוקבת אחרי המיקום שלכם לאורך הטיול, יודעת איפה צילמתם כל תמונה או סרטון, מאיפה שלחתם כל ציוץ לטוויטר, ומאפשרת לכם לרשום לעצמכם "פיתקיות" לגבי מקומות מסויימים, ובסופו של דבר אורזת את כל זה ליומן מסע, שאותו אתם יכולים לשמור או אפילו לשתף כמעט בכל דרך שתחפצו.
גם מעבר לתכנון הטיול היו המכשירים החכמים יעילים ביותר: על האייפד היו הספרים שהורדנו מבעוד מועד, המגזינים עליהם אנחנו מנויים, וכמובן שהוא אמצעי בידור נהדר לטיסה ואפילו למלון, ותחליף הולם למחשב נייד בכל הקשור לצריכת תוכן. די.ג'יי. רכוב כבר לא נחוץ יותר, כי יש פלייליסטים, ואפילו את הג'ניוס באייפון שחוסך את המלאכה ה"מפרכת" של להכין אותם, ומה שעוד יותר כיף זה שאין יותר צורך בתיק הקטן למיני דיסקים.
כל השירותים הנ"ל מייתרים כמעט לחלוטין את הצורך בניירות, מפות וספרים, מה שפינה מקום לקצת קניות במזוודות, ובנוסף הם איפשרו לזוגתי להתסכל על הנוף ולא על המפות והמדריכים, והם סיפקו לנו מידע עדכני ומדויק בזמן ובמקום שהיינו צריכים אותו.
עם כל היופי בשבתיירות הדיגיטלית החדשה הזו, מצאנו בה גם שני חסרונות בולטים:
- תמיד כשיש כאלו מכשירים בסביבה, ובעיקר כשהם מחוברים למיילים, וואטסאפ, פייסבוק וכו, אנחנו נשארים זמינים. אז נכון שזה כיף לקבל תמונות של הילדים מהגן, ועידכונים שוטפים על מה שקורה בבית, אבל נעלם קצת מהניתוק המוחלט ההוא שהיה לנו פעם, והתחושה הנפלאה והמשחררת של רק שנינו יחד-לבד.
- קרה לי משהו שלא הכרתי לפני, הפכתי ל WiFi Junky. זה מושג שהמצאתי כדי לתאר את התופעה של אדם שכל הזמן מסתכל בטלפון כדי לבדוק אם יש כרגע רשת זמינה באיזור, וברגע שהוא מוצא רשת הוא חש אופוריה מסויימת. כיוון שתוכניות גלישה בחו"ל הן עדיין די יקרות, האינטרנט נמצא רק איפה שיש רשת פתוחה וחינמית. ומכיוון שכמעט כל מה שכתבתי עליו למעלה צריך אינטרנט, מצאתי את עצמי, לדוגמה, עומד יום אחד, עם 7 זרים מוחלטים, בצפיפות מוזרה, בגשם, בקור, מחוץ לסניף של Sephora בעיר Udine שבאיטליה, בדיוק על אותו מכסה ביוב, כי רק שם כולנו מצאנו את הרשת הפתוחה היחידה באיזור…
האפליקציות המוזכרות כאן, הן רק דוגמה קטנה לשלל האפליקציות והכלים שמחכים לתייר בחנויות האפליקציות, וכוללות הכל ממדריכים, מפות, שירותי הזמנות, ועוד.
תהנו בטיול!
ניר חורש, 35, נשוי + 3, כפר סבא.
מהנדס אלק', MBA, ו7 שנים בעולם הSemiConductors.
אוהב טכנולוגיה ומדע, כל מדע.
החיידק הגיע עם ה Apple IIe, ולא עזב מאז.

ניר חורש
