ביקורת סרט – "ראלף שובר את האינטרנט"

"ראלף שובר את האינטרנט" מחזיר את הצוות כולו לסרט ההמשך. הכותבים הבמאים וסוללה של שחקנים. ג'ון סי ריילי ("שומרי הגלקסיה", "והרי חדשות", "שיקגו") הוא הקול של ראלף. הענק החזק טוב הלב. הקומיקאית שרה סילברמן ("מיליון דרכים למות במערב", "משתגעים על מרי") מדבבת את גליץ'/ונלופה, נהגת המירוצים הצעירה והנמרצת. לאחר שבסרט הראשון הם נפגשים ונהיים חברים דיגיטליים, בסרט הנוכחי ההבדלים ביניהם מודגשים, כשגליץ' רוצה לעשות דברים אחרים ולהתנסות בחוויות חדשות בזמן שראלף רק שמח לעבוד בהריסת בתים ביום ולבלות עם חברתו הצעירה בשעות הערב. מבחינתו שגרה זה לא דבר רע.

יום אחד מחבר בעל אולם המשחקים את המקום לאינטרנט וגליץ' וראלף מוצאים את עצמם על אוטוסטרדת המידע. התחלת הסרט מרגישה כאילו אין לסרט מה לחדש, אבל ככל שהוא מתקדם הוא נהיה טוב ומצחיק יותר.

ריילי וסילברמן נשמעים צעירים בעשרים שנה מגילם לפחות. לשניהם ניסיון עשיר בקומדיות והם יושבים על התפקידים שלהם כמו כפפה ליד. בין המצטרפים לסדרה אפשר למצוא את הסנסציה גל גדות ("וונדר וומן", "שושנה חלוץ מרכזי", "מהיר ועצבני") בתור נהגת מירוצים קשוחה שעולם המשחקים שלה שונה לחלוטין מזה שגליץ' רגילה אליו, אלפרד מולינה ("ספיידרמן 2", "צופן דה וינצ'י", "שוקולד"), אלן טיודיק ("פיירפליי", "רוג אחת", "פרוזן"). ובין החוזרים מהסרט הראשון אפשר למצוא את ג'יין לינץ' ("גלי", "בתול בן 40") הלוחמת שמצאה אהבה עם פליקס, שהוא ג'ק מקבראייר ("לילות טלדגה", "רוק 30") ואד אוניל ("נשואים פלוס") שהוא הבעלים של אולם המשחקים.

באופן שמזכיר מעט את "צעצוע של סיפור", הסרט הראשון היה תחום לעולם בו מתקיימות הדמויות. הוא היה עשיר ומגוון מספיק להחזיק את הסרט אבל בשביל הסרט השני היה צריך להרחיב אותו. אפשר היה למצוא עלילה בה מגיע משחק חדש ודמויות חדשות, אבל זה היה יותר מידי "צעצוע של סיפור", אז הכותבים הלכו אל האינסוף של האינטרנט. החשש בניסיון לייצג את האינטרנט בסרט אנימציה היא מה בוחרים היוצרים להציג בתור אינטרנט, ויש כמה קלישאות של מודעות פופ-אפ ואתרים סופר מרכזיים, אבל בסופו של דבר הבחירות עובדות טוב מאוד. אין תלונות.

כמו כל אחד שחי לפני עידן האינטרנט ואז נחשף אליו בפתאומיות, כל ההפתעות, התהיות, התמימות ואובדנה קורים בבת אחת. יש להם מטרה בשבילה הם רצו להגיע לאינטרנט כך שהם לא סתם משוטטים, אבל הדברים שהם פוגשים וההתמודדות שלהם מצחיקות כי את רובן אנחנו פגשנו כמשתמשי מחשב מתישהו.

כמות הרפרנסים שנזרקים למסך גדולה מכדי שנוכל לעכל את כולם בצפייה ראשונה. קרה כמה פעמים שאנשים בקולנוע צחקו בזמן שאגף שלם נשאר שקט, לא כי חלק לא מצאו את ההומור מצחיק, אלא כי הרפרנס היה נישתי כל כך שהוא מדבר רק לגיימרים או רק לאנשים שחיים באיביי. זה אחד היתרונות הרבים של הסרט – הוא פונה להומור מאוד מגוון לא רק בפילוח לפי גיל, אלא גם לפי רמת גיקיות.

הסרט הוא סרט דיסני שלראשונה מייצרים סרט שמודע לעצמו. ויש להם את הזכויות על כל הדמויות דיסני אז היה ממש קל לגרור את הסרט לאתר של דיסני ברשת ולהפציץ את המסך בעשרות דמויות דיסני מעשורים ופרויקטים שונים, מה שמייצר פרדוקס – אם העולם של ראלף "דיסני" קיימים, והם אלה שהפיקו את הסרט הראשון… האם הם באמת קיימים?

לא מדובר בסרט חובה או סרט שישנה את העולם, אבל זה בהחלט סרט כייפי שמתאים לכל הגילאים ושווה לראות בקולנוע. ולהישאר לכתוביות, כי יש סצינה שמסתתרת שם.

יורם לשם

בן 47. חובב פנטזיה ומד"ב מכל הסוגים. רואה הרבה יותר מידי טלוויזיה, לדעת המקורבים אליו. הכי מתחבר בגיקסטר לכפתור Older.