יש ציטוטים שנשארים במוח. משפטים שנאמרו בסדרות, נשמעו בסרטים, או נכתבו בספרים, שזוכרים לאורך שנים. כאלו שמידי פעם צצים, לפעמים בלי הסבר, וגורמים לך לחייך. יש משפט כזה, שמסביר חלק גדול ממה שאני מחפש כשאני רואה סדרה. הזכרתי את זה לא מעט בביקורות הקודמות, ואזכיר את זה עוד המון. המשפט הזה לא קשור ל"חץ", הוא לא נאמר בה, למיטב זכרוני, מעולם, אבל בפרק הזה הוא הופיע לי מול העיניים. I love it when a plan comes together.
בביקורת על הפרק שעבר רשמתי שלמרות שהתאכזבתי מסיום הפרק, יש לי עוד תקווה לחצי השני בסיפור של סלייד ווילסון. התברר שלא קיוויתי לשווא – הסיפור של סלייד זנח את ענייני הטוויסטים כמעט לחלוטין והכניס עומק, רקע והסברים למהלכים של גיבורי העלילה הזו: סלייד, וג'ו (או – קיין, כפי שהוא מעדיף להיקרא). ראינו את חזרתו הראשונה של סלייד הביתה, לאחר הקרב על הספינה בליאן-יו ואת נסיונו הקודם להתחבר לבנו. ניסיון שהופרע על ידי תוצאות הלוואי של המירקורו, והופרע על ידי האבל על שאדו.
הפלאשבקים בסדרה הזו תמיד זיגזגו בין "מועיל לעלילה" לבין "מה זה קשור?", ופה הם היו לגמרי בצד הנכון של הסקאלה. ההקשר שהובהר, בעזרת המבטים לאחור, בין הפרקים האלו לעונה השנייה, לא רק תרם להעמקה של העונה המצויינת ההיא, ולהרגשה של משהו טוב מהעבר, אלא גם הסבירה איך ולמה ג'ו הגיע למצב בו הוא נמצא כיום. כל שנייה של מאנו בנט על המסך הייתה מהפנטת, וכשהסתיימה העלילה שלו בפרק, נשארה לי תקווה ענקית שעוד נראה את המשך מסעו של דת'סטרוק אחר בניו, כולל אחד שהוא לא ידע על קיומו, אחד העונה לשם גראנט
חציו השני של הפרק גם המשיך, בצורה לא רעה בכלל, קו עלילה אחר שהוצג העונה. קו העלילה בו דיגל מתאושש, מנטלית ופיזית, מפציעה ומידרדר לשימוש בסמים. לא אהבתי, בעבר, את העובדה שדיגל הסתיר מכולם את ההשפעות של מה שקרה לו בליאן-יו ועוד את השימוש בסמים. היה ברור שזה יתפוצץ לו, ולצוות בפנים. אז נכון, גם בפרק הזה הוא עשה כמה טעויות, ונתן לריצ'רד דרגון להתחמק, אבל כשנגמר הפרק? דיגל הפך למכונת וידויים אנושית.
החלק של ליילה הוא החשוב יותר, למרות הדגש שהושם בתחילת העונה על סיכסוך הולך ונבנה בינו לבין דיינה. בעונות הקודמות, במוקד ויכוחים רבים בין דיגל וליילה עמד הנושא של שמירת סודות, והחלטות קשות שמנהיג צריך לקבל. בעבר זה היה בעיקר עקב תפקידה של ליילה ב"ארגוס", הפעם זה היה בהקשר לתפקודו של דיגל כ"חץ הירוק", אבל גם כבעל ואבא. הווידויים של דיגל היו יכולים להיראות מאולצים, זה היה יכול לגרום לסכסוכים בקנה מידה רציני עם הצוות, וזה היה יכול לגרום לנתק עם אשתו, זה לא קרה, וזה מצוין. כל אחד מחברי הצוות הגיב בדיוק, אבל בדיוק, כמו שהוא אמור להגיב. ועכשיו נותר רק לראות איך השניים שנותרו, יקבלו את החדשות.
בשורה התחתונה, זה היה פרק טוב מאוד. היה בו כמעט את כל מה שאני מבקש מפרק בסדרה הזו. אבל ה"כמעט" הזה הוא משהו שככל שעובר הזמן, הוא נהיה יותר ויותר בעייתי. אוליבר עדיין לא חזר לתפקידו, והוא יותר מידי בצד בפרקים האחרונים, ולא במרכזם. כפי שזה נראה כרגע – הוא מאושר במצב הנוכחי, ובשבילנו, כצופים, זו נורה אדומה. כיוון שמהלכים עלילתיי כמו עזיבת התפקיד של ה"חץ הירוק" צריכים או להסתיים מהר, או לאט ובצורה מדודה. עד עכשיו זה עובד לאט, מאוד לאט.
עם כל החסרונות בלא לראות את אוליבר במדים הירוקים, יש בזה היגיון. אבל סיימנו את פרק 6, ובשבוע הבא יש את הפרק השביעי. בפרק השביעי אולי נחזה בפתרון הקסם, הכל כך לא רצוי, שיחזיר את אוליבר למרכז הבמה. לא תהיה יותר מידי ברירה. כי אחרי הפרק השביעי מגיע הפרק השמיני. ואז – יש קרוסאובר.
אייל אמיר
בן 30, גיק בהתהוות. בעל חיבה מוגזמת לסרטים וסדרות, אשר שנייה ברמתה רק לאהדה לברצלונה. מנטור רוחני – צ'נדלר בינג.
Featured
שתפו:
האם העונה החדשה של Stranger Things מצליחה לשמר את הרוח הכיפית ואת הדמויות המעולות? ביקורת **כוללת ספויילרים** לעונה השלישית.