בשנת 2012 הכל השתנה, אולפני מארוול הוציאו את סרט "הנוקמים" הראשון, השיא ביקום המשותף שהחלו לבנות ב-2008. מאז נראה שכל אולפן מנסה ליצור את היקום המשותף שלו, כזה שיביא בשלב מסוים דמויות מסרטים ומדיומים שונים ויאחד אותם בסרט אחד על מנת להרוויח כמה שיותר כסף. אולפני DC החלו ביקום המשותף שלהם לפני כשנה עם "באטמן נגד סופרמן" והמשיך עם "יחידת המתאבדים". סרט "המומיה" של Universal שיצא בחודש יוני הקרוב אמור להתניע יקום מפלצות שיכלול את דרקולה, איש הזאב פרנקנשטיין וחברים תחת ידי האולפן. המקרה הנוכחי שלנו הוא של אולפני Legendary, שבשנת 2014 הוציאו את "גודזילה" של גארת' אדוארדס ועכשיו את "קונג: אי הגולגולת" כדי שבתקווה בעתיד שתי המפלצות האגדיות האלו יוכלו להילחם אחת בשניה, השמועות אומרות, בשנת 2020.
ההיסטוריה הקולנועית של קינג קונג, ענפה, כזאת שמפרשת על כמעט 100 שנה, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה שלנו שסקרה את ההיסטוריה של מלך הקופים. "קונג: אי הגולגלות" בוים על ידי ג'ורדן וגט-רוברטס, שזהו סרטו עתיר התקציב הראשון.
לקראת סוף מלחמת ויאטנם צוות מדענים אמריקאי מגלה עדויות לאי חדש שמעולם התגלה על ידי בני אדם. משלחת אשר כוללת מדענים, חוקרים ואנשי צבא יוצאת למשימה על מנת למפות את האי ונתקלת שם ביצורים שמעולם לא ראו ובראשם, קינג קונג.
במהלך כל הצפייה לא יכלתי שלא להשוות את הסרט לשני סרטים אחרים: "פסיפיק רים" ו"קינג קונג" של פיטר ג'קסון. הראשון היה סרט שהצליח לקחת קונספט פשטני עד כדי גיחוך של רובוטי ענק שנלחמים במפלצות, ולהפוך להיות אחד הסרטים המרהיבים והכיפים ביותר שיצא לי לראות. השני, לקח גם כן את דמותו של מלך הקופים, הצליח לתת לקונג מימד ריגשי ואנושי והתעסק באופן משמעותי בדמויות האנושיות בסרט.
לעומת סרטו של ג'קסון, שבו נדרש להעביר בערך שעה וחצי עד שזוכים לראות את כוכב הסרט, "קונג: אי הגולגולת" לא מבזבז זמן ופחות מ-20 דקות לאחר תחילתו נותן לנו את סצינת ההרס הראשונה של קונג. הסרט הצליח לתפוס אותי בחכה ולגלגל אותי פנימה תוך פחות מחצי שעה. הבלחתו הראשונה של קונג היא תענוג לעיניים, הוריקן של הרס ואלימות שנוצר כאשר פולש לא רצוי (בני האדם) מגיע לבית שלך ומתחיל לעשות צרות.
קונג מחליט מראש ללכת לכיוון סרט אקשן מפלצות טראשי ולכן בוחר ביודעין לפסוח על כל דמות אנושית שנמצאת בו. הקאסט המרשים מאוד שעוטר את הסרט: סמואל אל ג'קסון, טום הידלסטון, ברי לרסון, ג'ון גודמן וטובי קבל לא מצליחים ליצור נקודת הזדהות אחת אצל הצופה או לספק אפילו רגע ריגשי אחד. מצד אחד, מגייסים קאסט עם כישרון עצום שחלקם זוכי אוסקר ומצד שני, נותנים להם את הטקסטים הגנרים ביותר ולא משקיעים בהם ולו דקה אחת של פיתוח, יכלו להביא דמויות קרטון שיחליפו אותם וחוויית הסרט שלי לא היה נפגעת.
נטל השמות הגדולים ממשיך לפגוע בסרט, אתה לא יכול להכניס שמות כאלו גדולים ולא לתת להם את זמן המסך הראוי. אז נותנים לג'קסון אינספור סצינות שבהן הוא מחליף מבטים זועמים עם קונג, טום הידלסטון צריך משום מה לשלוף חרב כדי לחתוך איתה ציפורים טורפות וברי לרסון צריכה להיות העלמה במצוקה. הסרט פשוט לא מצליח להחליט למי הוא רוצה לתת את הבמה.
גם דמותו של קונג לא מקבלת עומק מסוים, נכון הוא קוף ואנחנו צריכים לראות אותו משמיד דברים אבל זה לא אומר שאי אפשר אחרת. הדגש העיקרי של ג'קסון בסרט הקונג שלו היה הפן האנושי של המפלצת, הוא הראה לנו שהיא יותר ממה שהוצג לנו בתחילה. בסרט הנוכחי, אין שום חיבור עם דמותו של קונג, הוא בא כדי להילחם עם מפלצות אחרות ואז חוזר לעיסוקיו, מה שיהיו. במהלך הסרט לא חלפה ממני ההרגשה שהסרט נועד נטו להכין את הקרקע ליקום המפלצות שהאולפן רוצה לבנות מאשר לספר סיפור.
השטחיות של הדמויות בסרט לא הפריעה לי, בסופו של דבר הגעתי לראות אקשן מהנה ומפלצות נלחמות, קיבלתי את מה שרציתי. מי שיחפש קצת יותר, לקבל את אותה הרגשה של "קינג קונג" מ 2005, לראות דמויות אנושיות מתמודדות עם המצב המורכב או אפילו חיבור קל עם גיבור הסרט, עלול להתאכזב.
החלטתי להקדיש פסקה לג'ון סי ריילי, שמבחינתי הצליח להרים את הסרט הזה כל פעם שהוא התחיל לאבד אותי. ריילי משחק טייס אמריקאי שהתרסק על האי בשנות ה-40. הבדידות וכמובן המפלצות שמסתובבות באי גרמו לו לאבד מעט משפיותו. ריילי כשחקן הקומי שהוא, לוקח את תפקיד האתנחתא הקומית ומגיש אותו בצורה מצוינת, כל רגע שלו על המסך הוא תענוג מוחלט.
האקשן בקונג נע בין מצוין לבין שגרתי להחריד והתחושות שמלוות את הצופה באות בהתאם לסצינות. ישנן סצינות מסוימות שהצליחו לעצור את נשמתי ולהכניס פי פחד וכאלו שהרגישו נלקחו מכל סרט אקשן שכלל אי פעם ומספקות אותך בזמן שאתה בולע פופקורן, זהו סוג האקשן שכולל בעיקר החלפת מהלומות בין שני יריבים ולא מציג יותר מידי דמיון או חדשנות.
קונג: אי הגולגולת סובל בעיקר מהסיבה שהסרט הזה קיים, הוא צריך להכין את הקרקע לעתיד ועל הדרך שוכח להיות סרט עצמאי. בכל זאת, הוא מצליח לנחות כמו שצריך ולתת לנו סרט אקשן מפלצות שברובו המוחלט, מהנה.
השורה תחתונה
"קונג: אי הגולגולת" הוא סרט שנועד לקדם מטרה אחת והיא בניית עולם רחב יותר. בשאר הסרט הוא מצליח לספק רגעי אקשן מהנים.
נתי אקב
בן 29, גיק הייטקיסט קלאסי. חובב סרטים באופן מושבע. אוהב כל סרט טוב ללא הבדלי אולפן, במאי ושחקנים. שונא שמייקל ביי הורס את הילדות שלי ואת הפריקוולים שהשמידו את מלחמת הכוכבים
