מישהו אמר פעם שהדבר הכי קשה בליצור להיט הוא שכולם מחכים להמשך, מה שיוצר עליך הרבה יותר לחץ לעמוד בציפיות שהן כמעט לא הגיוניות.

האחים/אחיות ואשובסקי נכשלו עם הסרט השני בסדרת ה"מטריקס", ויש שהיו אומרים עם כמעט כל דבר שעשו אחרי ה"מטריקס", ריצ'רד קלי עשה את זה עם "דוני דארקו" אבל כל דבר שעשה לאחר מכן היה כישלון מסחרי ואומנותי מזעזע. אפילו מייקל צ'ימינו, שביים את אחת הקלאסיקות הגדולות של כל הזמנים עם "צייד הצבאים" לא הצליח לייצר להיט מאז 1978 ונעלם מהתודעה.

אם כן, אז נוח האולי (יוצר הסדרה) כנראה הרגיש בהמון המון לחץ בזמן האחרון. אחרי אחד מפרקי הטלוויזיה הקרובים ביותר לשלמות שנראו במחוזותינו בשנים האחרונים, פרק שגרם לי להשתפך ממש כאן. על כמה שהוא היה מקורי, מיוחד ומדהים כמעט בכל רמה אפשרית מגיע הלחץ הבלתי נמנע של הפרק השני ויש נטייה, בהרבה מקרים לפרק השני לא לעמוד בציפיות, באנגלית יש לזה אפילו מונח מדויק, קוראים לזה "SOPHMORE SLUMP".

אז בואו נראה האם "לגיון" מסוגלת, כסדרה, לשבור את המגמה ולהימנע מהתדרדרות הפרק השני.

בערך 10 שניות מתחילת הפרק ואני כבר עולה על דפוס בטוח, זאת הולכת להיות סדרה שאסור לפספס אפילו פריים אחד שלה, כזו שצריך לראות כשאתם בריכוז מלא. לא מנמנמים ב 11 בלילה או עוד לא התעוררתם בשבת בבוקר, כל דבר חשוב. למשל, השיר שמלווה את שניות הפתיחה של הפרק, ליתר דיוק, השורה הספציפית מהשיר הספציפי. אני לא תסריטאי, אבל אני די בטוח שניסו לשלוח לנו מסר עם השיר הזה.

בניגוד מוחלט לפרק הראשון שבו לא גילינו שום דבר לגבי דיוויד, הפרק הזה סיפק לנו המון רמזים/שאלות לגבי מי הוא, מה הוא ולאן הסדרה הולכת, פחות או יותר. דיוויד הוא מוטאנט בעל כוחות טלפתיה, ואולי אפילו טלקיניזיס. הממשלה, במיטב המסורת של סרטי האקס מן, מנסה לרכז את המוטאנטים כדי לחקור אותם ודיוויד הוברח מהמקום בו הוחזק ע"י ארגון שמבקש לחזק את המוטאנטים ואת יכולותיהם, יהיו אשר יהיו.

התחלנו ללמוד גם על עברו של דיוויד, הילדות שלו, חיי המשפחה והטראומות שהגיעו איתן. טראומות שהשפיעו על דיוויד לאורך כל חייו, עד ההווה. אבל מעבר לעברו של דיוויד אנחנו מתחילים ללמוד יותר על הסיבה שבגללה הוא נמצא במחנה קיץ למוטאנטים, או לפחות משהו שנשמע כמו שם של מחנה משנות ה 50 שהיו בו כמה רציחות – SUMMERLAND. זהו המקום שבו הוא מתחיל, בעזרת כמה מוטאנטים אחרים לחשוף את עברו וכוחותיו. בקשה אישית ממני אליכם הקוראים, במהלך הפרק, שימו לב למערכת הכריזה ולהודעות הנשמעות בה. הן יספקו לכם את רגעי ההומור הכי מוצלחים.

אז יופי, בנוסף לכל השיגעונות והכוחות המוטאנטים דיוויד הוא גם ג'אנקי, זה ממש לא יכול לסבך לנו את העניינים, נכון? לסיכום, אם הפרק הראשון היה כולו "סטייל" הפרק השני היה כמעט כולו עלילה, פיתוח דמויות ורקע. הסדרה בהחלט נראית כאילו הוא לוקחת אותנו הצופים למקומות לא צפויים, מקומות שאמורים, בכוונה לחלוטין לבלבל אותנו ולגרום לנו לשאול כמה שיותר שאלות לגבי דיוויד, העולם שבו הוא מתקיים והשיגעונות האישיים שלו ואיך כל אותם דברים משפיעים על מה שאנחנו רואים ושומעים בכל רגע נתון.

זה מהלך מבריק, אנחנו אמורים למעשה לתהות אם דיוויד עצמו משוגע דרך כך שהסדרה למעשה דופקת לנו את השכל, אנחנו נהיים משוגעים BY PROXY. מסיבות שונות לחלוטין, הפרק השני לחלוטין ממשיך את המצוינות של הפרק הראשון. זו עדיין הסדרה הכי מעניינת שראיתי מזה די הרבה זמן. אך בואו לא נשכח סדרות כמו "גיבורים" ו"נמלטים" שהתחילו בתור הבטחה של הדברים המעניינים ביותר בטלויזיה ונכשלו בצורה טוטאלית.

הסדרה "לגיון" משודרת החל מה-29.6 ב-yesBinge והחל מה-23.7 ימי ראשון ב-yesOh

השורה התחתונה

"לגיון" ממשיכה לספק את הסחורה גם בפרק השני ואנחנו מרוצים. 4 מתוך 5 מכונות MRI

רשף שייר

נשבע אמונים לג׳וס ווידון, אארון סורקין ורוב תומאס ולכן רוב החלומות שלו מתנהלים בדיאלוג שעף ב 100 קמ״ש פר סצינה, וזאת כנראה חלק מהסיבה שבגללה הוא תמיד עייף. חונך כטרקי, אבל אוהב גם את בבילון 5 ושאר סדרות המד״ב, במעט הזמן החופשי שלו מתכנן איך ליצור מכונה שתמתח את שעות היום ותאפשר לו לראות יותר סרטים וסדרות.