סרט אנימציה על סמוראים, מפלצות, סיפור נוגע לב שיכול לקסום לכל גיל, מה עוד אפשר לבקש? אני אומר זאת בפתיחת הביקורת שלי כי זה יהיה ברור מהר מאוד, "קובו, אגדה של סמוראי" הוא אחד הסרטים הטובים והמרשימים ביותר שראיתי השנה. שמו המקורי של הסרט הוא "קובו ושני המיתרים". התרגום הישראלי פשוט לא מצליח לשקף את רמת האינטילגנציה הגבוהה והרעיון שעומד מאחור הסרט ומוריד אותו לרמה של סרט ילדים טיפוסי.
קובו הוא סרטו הרביעי של "סטודיו לייקה", אולפן הפקת סרטים שמתמחה בסרטי סטופ מושן. למי שפחות מכיר, סטופ מושן היא טכניקת אנימציה שמאפשרת ליצור את האשליה שעצם דומם נע בזכות עצמו. סרטי הסטופ מושן מצולמים פריים אחר פריים כאשר האובייקטים בסצינה מוזזים מעט באופן ידני. אישית, סרטי אנימציה בסטופ מושן אהובים עליי במיוחד, הם בדרך כלל מעידים על שעות של עבודה ודורשים צוות הפקה רציני ויצירתי. כמו שציינתי, קובו הוא סרטו הרביעי של "סטודיו לייקה" שכבר הספיק להעניק לנו יצירות כמו: "קורליין", "פאראנורמן" ו"הקופסונים", שלושה סרטים נפלאים שזכו הן לאהבת הקהל ואהבת המבקרים.
קובו (ארט פרקינסון, "משחקי הכס") הוא ילד צעיר שנדרש למצוא שיריון קסום כדי להתמודד עם רוחות מעברו שרודפות אותו. לעזרתו של קובו נחלצים קופה (שרליז ת'רון) ולוחם חצי סמוראי חצי חיפושית (מת'יו מקונוהיי). אני מעדיף להשאיר את פרטי העלילה כמה שיותר מזעריים כדי לא לחשוף את כל הסיפור. מה שאני כן יכול לומר הוא שהעלילה אולי נשמעת פשטנית אבל מאחוריה עומדים נושאים מורכבים ומרתקים שמאפשרים לכל צופה להתחבר אל הסרט. את הסרט ביים את טרוויס נייט, שלאחר מספר שנים בתור אנימטור לראשונה ישב על כסא הבמאי ואם סרטו הראשון מעיד על הדרך שלו בתור במאי, לבחור יש כישרון.
אני לא יכול לתאר כמה עוצמה יש בסרט הזה, הכוח האמיתי שלו להתחבר לכל צופה הוא מה שעושה אותו לכל כך טוב. ילדים יראו אותו בתור סרט הרפתקאות עם דמויות מגניבות ומבוגרים יראו אותו בתור סיפור אפל עם מסרים עמוקים על משפחה, הקרבה ודימיון. זה שהסרט מוצג במימד האנימציה לא אומר שהוא לא בוגר, אין לו בעיה לתקוף נושאים של בחירה באהבה לעומת המשפחה, להציג מוות בצורה ישירה ולספק רגעים עצובים וקשים כמו שהוא מספק רגעים שמחים ומבדרים.
אין ולו רגש משעמם אחד בסרט, במשך שעה וארבעים הוא מצליח לרגש, לעצב, להצחיק ולהקסים. היכולת של סרט להשאיר אותנו מול המסך במשך כל כך הרבה זמן מבלי להסיט את המבט מהמרקע או לחשוב לבדוק מה השעה, זו יכולת נדירה, מעט סרטים יכולים להתגאות בכך. דמויות המשנה כתובות היטב, אם אחת מצחיקה, אז השנייה תהיה רצינית, הן משלימות אחת את השנייה כדי להפוך את הגיבור לדמות שלמה בסוף המסע. גם מאחורי הנבלים הושקעה לא מעט מחשבה, הם מפחידים, מאיימים ונראים פשוט מעולה. אפילו האקשן בסרט, משהו שלא ראיתי בסרטים האחרים של לייקה בוצע בצורה מושלמת ויצירתית.
במסורתו של סטודיו לייקה האולפן יודע ומצליח להשאיר אותנו על הקצה. במקום לתת סרט צפוי וגנרי, מה שקל ומייאש לעשות, הסרט לא מפסיק להפתיע. הטוויסטים בו חכמים, לא צפויים ובעלי משמעות. כבר זמן מה לא יצאתי מסרט כל כך מחוייך.
אחד אחרי השני סטודיו לייקה מצליח להוציא סרטים יפיפיים וחכמים ואם הם ימשיכו כך מדובר בסטודיו ג'יבלי הבא. ובנימה קצת יותר אישית, סטודיו לייקה הוא לא חברה ענקית, הוא לא מוציא סרטים שעושים מאות מיליוני דולרים ויכולים לחפות על עצמם במקרה של הפסד. בלי תמיכה שלנו בתור קהל צופים, אולפנים כאלו שעושים סרטים נפלאים ללא הפסקה עלולים להיסגר, תוותרו על איזה ריימק מיותר או סרט המשך גנרי ולכו לתמוך ביצירות חדשות כמו קובו, אתם לא תצטערו.
נתי אקב
בן 28, סטודנט לכלכלה-סטטיסטיקה. חובב סרטים באופן מושבע. אוהב כל סרט טוב ללא הבדלי אולפן, במאי ושחקנים. שונא שמייקל ביי הורס את הילדות שלי ואת הפריקוולים שהשמידו את מלחמת הכוכבים.
