תתארו לכם את הסיטואציה הבאה, זוקו נסיך האש מאווטאר מנהל מלון בהודו שבו אנשים מבוגרים מחכים לקץ הימים ובו מתארחים: פרופסור מקגונגל, ויקטור ממלחמת האופל ו-M מג'יימס בונד, נשמע מגניב לא? זה פחות או יותר הסיפור של "מלון מריגולד האקזוטי השני"
"מלון מריגולד האקזוטי השני" הוא סרט ההמשך לכותר עם כמעט אותו השם. מריגולד האקזוטי הוא מלון בליבה של ג'יאפור הודו. מקום רווחתם של קשישים בריטיים מגיעים כדי להעביר את השנים האחרונות בחייהם. במרכז העלילה, סאני (דב פאטל, "נער החידות ממומבאי"), מנהל המלון חולם להרחיב את שטחו של המלון. במקביל, אנחנו מקבלים הצצה לחייהם של אורחי המלון, כל אחד וסיפורו האישי. לתוהים מבניכם, לא חייב לצפות בסרט הראשון כדי להיות מעורה בדמויות ובסיפוריהן שלהם. אבל למי שמשתוקק, שילך על זה.
חוויותיהם של הדמויות השוהות במלון מעניינות בחצי מהזמן ובחצי מהדמויות, חלקן פשוט משעממות. חלק הדמויות שאינו משעממם מקבל זמן מסך מאוד קטן ולנו בתור צופים אין מספיק זמן להתחבר אליהם כי אחרי בערך 3 דקות אנחנו עוברים לדמות אחרת שלא כל כך מעניינת אותנו.
את דב פאטל תמיד כיף לראות על המסך, רואים שהוא נתן את כולו לסרט, הוא מצחיק, אנרגטי, שנון ומביך באותה מידה, שחקן נהדר (רק בואו נשכח שהוא היה שותף לאווטאר, סבבה?)
הסרט מתובל בלא מעט הומור, מדובר בשדרוג רציני מאשר הסרט הראשון שהיה לדעתי די משעמם, אך גם פה המצב לא מזהיר. רוב הבדיחות סובבות סביב אותם שני נושאים, הדיירים המבוגרים שאמורים למות בכל יום והאישיות התזזיתית של סאני. רוב הבדיחות מעלות גיחוך וחלקם אפילו הכניסו אותי לצחוק שואג, אבל בסופו של דבר הן חוזרות על עצמן והופכות די מתישות.
מבחינתי, שמגיע לי הצורך לבדוק מה השעה הסרט איבד אותי, כאשר הסרט טוב אני לא רוצה שהוא ייגמר והזמן לא מעניין אותי (חוץ מ"שיבת המלך", כמה סגירות מעגל אפשר לעשות מבלי שאני אלך לשירותים?), המערכה השלישית של הסרט כבר הרגה אותי, אפשר היה בשקט לחתוך את החצי שעה האחרונה ולא היינו מאבדים שום דבר.
הסרטים בגיקסטר אינם מדורגים בכוכבים או מספרים, בכל ביקורת הכותב יחליט החלטה נחרצת ודיקטטורית משהו על סרט הקולנוע בו הוא צפה – לראות (בקולנוע),לחכות (למסך הקטן) או לבכות (שם זמני).
לחכות – הכותב הצעיר שלכם הוא לא קהל היעד לסרט הזה ולא נהניתי ממנו כמו שמישהו מבוגר ממני היה נהנה. אבל, אם ראיתם ואהבתם את מלון מריגולד האקזוטי הראשון אז תלכו ותראו את השני כי כנראה שלא תתאכזבו. כל האחרים ולאלו שמתחת לגיל הזהב כדאי שתוותרו עליו.
יונתן עמירן
נתי אקב, בן 27, סטודנט לכלכלה-סטטיסטיקה. חובב סרטים באופן מושבע. אוהב כל סרט טוב ללא הבדלי אולפן, במאי ושחקנים. שונא שמייקל ביי הורס את הילדות שלי. חושב שהג'וקר הוא הדמות הגדולה ביותר שנכתבה אי פעם.
