פינת ה-WTF בדיוידי: Escape From Tomorrow

"Escape From Tomorrow" הוא סרט הבכורה של הבמאי-תסריטאי רנדי מור.  הסרט מתחיל כשגבר ביום האחרון של החופשה שלו עם משפחתו בפארק "דיסני וורלד" בפלורידה מקבל שיחת טלפון מהבוס שלו שמודיע לו שהוא מפוטר.מרגע זה האיש מתחיל לעבור התמוטטות עצבים. הוא מתחיל לשנוא את אשתו, עוקב אחרי זוג נערות צרפתיות ורואה חזיונות משונים. משם מתפתחות מספר עלילות מטורפות שבמהלכם האיש נפגש בזונות, מדענים מרושעים, ושפעת חתולים. אם לא הבנתם עד עכשיו זה סרט משונה. מאוד משונה. "השוואות לדייויד לינץ'" משונה.

כמו שנכתב בכתבה הנהדרת הזו באתר הקולנוע האמריקאי The Dissolve, מאז ומתמיד אנשים התעניינו בצד האפל של תאגיד דיסני. אני אחד מהאנשים האלו. כמו שזה מעניין לראות תאגיד ענק כמו דיסני מפשל (כמו עם הסרט הידוע לשמצה Song of The South שאף פעם לא יצא בוידיאו בארה"ב בגלל שהואשם בגזענות) זה מעניין לראות תאגיד ידידותי למשפחה כמו דיסני מחביא בתוכו צדדים אפלים, בין אם זה נכון או לא. אני בילית זמן רב באתר השמועות Snopes קורא על אגדות אורבניות על דיסני (מהידועות כמו זה שוולט היה אנטי-שמי והקפיא את גופתו כדי שיוכל לחזור לחיים בעתיד,ועד הפחות מוכרות לגבי מועדונים סודיים בפארקים והתנהגות משונה של דמויות מחופשות). החשד הזה לגבי התדמית של דיסני גם הביאה ליצירות נוספות כמו פרק בסדרת האנימציה המעולה The  Venture Bros. , פרק אהוב של משפחת סימפסון (עם פארק איטצ'י וסקראטצ'י) ומספר סיפורים מאת כותב האינטרנט   SlimeBeastהעוסקים באירועים מפחידים  שקורים באתרים נטושים של הפארקים ודמויות מחופשות מטורפות. "Escape From Tomorrow" היא עוד יצירה שכזו, אבל עיקר הדיבור על הסרט היה לא על העלילה, אלא הסיפור מאחורי היצירה שלו.

"Escape From Tomorrow" הוא סרט על דיסני וורלד, שצולם בדיסני וורלד והוקרן בפסטיבל סאנדנס, כל זה בלי ידיעתו של תאגיד דיסני. רנדי מור צילם סרט שכולל סקס, אלימות, חטיפות, מוות והצגת הנהלת הפארק כסיוט אורוולי ועשה את כל זה אצל דיסני והם לא ידעו מכלום. אחרי שמור כתב את התסריט הוא הבין שאין דרך לצלם את חלום הבלהות שלו במקום אחר אז הוא ושאר הצוות מצאו דרך לצלם את הסרט בחשאי. השחקנים היו צריכים להתנהג כמו משפחה נורמאלית, המצלמות הוסוו כמצלמות רגילות של תיירים ואין הרבה הזדמנויות לטייקים נוספים.אולי ההישג הכי גדול של הסרט הזה שלמרות התנאים הוא נראה טוב. הוא נראה כמו סרט אמיתי, לא כמו פאונד פוטג', אפילו שהוא צולם בצורה הרבה יותר פרימיטיבית מסרטים שאמורים להראות כמו פאונד פוטג'.

יוצרי הסרט פחדו כל-כך שדיסני יעצרו את הסרט שהם שלחו אותו לעריכה בדרום קוריאה. והיה להם סיבה לפחד, דיסני אוהבים לשמור על התדמית שלהם. זו החברה שפעם הכריחה גן ילדים להוריד ציורי קיר של הדמויות שלהם. הבלגאן של סת' רוגן עם הסרט שלו על התנקשות בקים ג'ונג און הוא שטויות. ליד העכבר, צפון קוריאה נראית כמו ועדת קישוט.

אבל דיסני לא הפכה את מור וכל משפחתו לאוכל לפלוטו. למרבה ההפתעה דיסני החליטו פשוט להתעלם מהסרט. ולכן יצא לי לראות אותו. ומה חשבתי עליו? ובכן… יש בו הרבה דברים מעניינים ורגעים מותחים, אבל גם יש בו הרבה עלילות שלא הולכות לשום מקום, אבל מצד שני אולי זה חלק מהקטע של הסרט שהוא אמור להיות כמו חלום, אבל מצד שלישי… בקיצור אני לא ממש יודע. אני בהחלט ממליץ לראות את הסרט רק כדי שתראו את ההישג הזה, וגם כמו שאמרתי יש בו הרבה דברים טובים.

עכשיו אם לא אכפת לכם. אני הולך לסגור את החלונות שלי ולחזק את הדלתות למקרה שעובד דיסני יקרא את הביקורת הזאת.

יונתן עמירן

קומיקאי/ תסריטאי חובב, איש מגניב בצורה מקצועית. 
אוהב: סרטים מגניבים, ראפ, קומדיה, ניקולס קייג׳, סרטי קומדיה עם ניקולס קייג׳ עושה ראפ.
לא אוהב: סרטים משעממים.