
על מצלמות, פורמטים וטיפים חכמים…
המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי היתה Canon Digital Rebel או בשמה האירופי Canon EOS 300D. מחירה היה סביר, 999$ כול עדשת הקיט, יכולותיה היו סבירות, 6.3 מ"פ ו-3 תמונות לשניה נחשבו בשנת 2003 לתמורה טובה מאוד למחיר. המצלמה נרכשה בחנות צילום אי שם בעיר מיאמי פלורידה, בעת ביקור בכנס Photoshop World בשנת 2003. גולת הכותרת של הכנס היתה ההשקה של פוטושופ בגרסה 8 שקיבלה בפעם הראשונה את צירוף האותיות CS.
מעבר לכל הממבו-ג'מבו הגרפי המלווה כל גרסה חדשה של פוטושופ, מה שעניין אותי במיוחד היה השילוב של Adobe Camera Raw, כחלק בלתי נפרד מהתוכנה בפעם הראשונה. עולם הצילום הדיגיטלי חיכה לכך בכיליון עיניים, למרות שלא כולם הבינו מה יצא להם מזה, למה הם צריכים קבצים כבדים כל כך וגדולים כל כך (למי ששכח, נפח האיחסון המקובל של כרטיסי הזיכרון באותם ימים קדומים עמד על 256 מ"ב בלבד) ובכלל, מה הקטע בפורמט שחייבים לעשות עליו משהו לפני שמראים אותו למישהו…
למזלי הרב (כפי שאדגים בהמשך), נתקלתי בשני אנשים מעניינים שבזכות תג העיתונאי שנשאתי עלי (שוב תודה לגל מור שערך את מדור המחשבים ב-Ynet באותם הימים) ובזכות המצלמה החדשה שהיתה תלויה עלי (הושקה רק מספר ימים קודם לכן), שמחו לפתוח בשיחה ידידותית ופתוחה בנושאי טכנולוגיה וצילום דיגטלי. האנשים הללו היו הצלם סטיבן ג'ונסון והמרצה/סופר סקוט קלבי. מבין מגוון הנושאים שעלו בשיחה, זכור לי עד היום הטיפ הכי חשוב שקיבלתי בתחום הצילום הדיגיטלי מפיו של סטיבן ג'ונסון – בחר בתפריטי המצלמה בפורמט Raw ואל תשנה את זה לעולם!
תהיתי מדוע וג'נסון הסביר שהתמונה המצולמת אמנם אינה יכולה להשתנות, אולם הטכנולוגיה לפיתוח התמונה תלך ותשתפר משנה לשנה כך שבעתיד, ניתן יהיה להפיק מאותם הקבצים תוצרים איכותיים יותר.
אוי, כמה שהוא צדק…
אז למה Raw?
פורמט Raw שומר את כל המידע שנקלט בחיישן, ללא התערבות וללא עיבוד. כמו כן, עומק הצבע הוא 12, 14 או 16 ביט (בהתאם לדגם המצלמה), זאת בניגוד לפורמט JPEG שמעביר את התמונה תהליך עיבוד מלא, שומר אותה בעומק צבע של 8 ביט בלבד ומשתמש בדחיסה משמעותית שמפחיתה פרטים מהתמונה.
"החיסרון" הבסיסי היחיד של פורממט Raw הוא בכך שחובה "לפתח" את הקובץ הגולמי ולשמור תמונה נוספת, בפורמט שיאפשר להשתמש בתמונה בתוכנות נפוצות, כמו JPEG, TIFF ואחרים. למעשה, זהו היתרון הגדול ביותר של הפורמט… תוכנות הפיתוח הציגו התקדמות מאוד משמעותית בשנים האחרונות, כך שניתן לחזור לקבצים הישנים ולהפיק מהם תמונות משופרות בהרבה משניתן היה להפיק בעבר.
דוגמאות לעיבוד
![]()
![]()
תמונת הנוף הזאת, צולמה אי שם בשנת 2003 ופותחה באמצעות פוטושופ CS, כאשר הגרסה של תוכנת הפיתוח (ACR – Adobe Camera Raw) היתה בגרסה 2.4
בגרסה זו לא היתה תמיכה בפרופילים של מצלמות, לא היה תיקון אוטומטי של עיוותי עדשה בהתאם לפרופיל העדשה, אפילו פיצול בין מבהקים (Highlights) לצללים (Shadows) לא היה בנמצא…


![]()
![]()
שימו לב מה קרה לאותה התמונה כאשר פיתחתי בגרסה מתקדמת יותר, הכוללת תמיכה בפרופילי מצלמות ועדשות ובעיקר מצויידת ביכולות זיהוי וטיפול מתקדמות בהרבה בתאורה ובניגודיות.
מדהים לגלות כמה רחב התחום הדינמי של מצלמה כל כך ישנה (במונחי ציוד דיגיטלי…). התוכנה בגרסתה הישנה לא ידעה להפיק מהקובץ את כל המידע שהיה בו! בגרסה החדשה פתאום ישנם יותר פרטים באיזורי בהירות שונים, קשת צבעים רחבה הרבה יותר ואיכות כללית משופרת לאין ערוך.


![]()
![]()
תמונה זו של קרונית הנוסעים הצהובה בסן פרנסיסקו, צולמה בקיץ 2007 באמצעות Canon Rebel XT (הידועה גם כ-Canon 350D) ופותחה באמצעות פוטושופ CS2.
שימו לב לאובדן הפרטים מתחת לקרונית, לגוון הצהוב שלה ולצבעו האדום של השלט שמימינה.


![]()
![]()
אותו הקובץ פותח באמצעות גרסה עדכנית של אותו מנגנון פיתוח (ACR) וזאת התוצאה.
חדי העין יבחינו לצד הניגודיות והצבעוניות המשופרות, גם בתיקון הקל של עיוות העדשה. כל זה הוא תוצאה של טכנולוגיה מתקדמת יותר של אותה סביבת העבודה המוכרת כמעט לכל צלם בתוכנת לייטרום או פוטושופ.
מסקנה
המסקנה הברורה מבחינתי היא הכותרת של הפוסט הזה – מי שחכם, מצלם ב-Raw.
שהרי חכם נמנע מהמצבים שפיקח יודע להיחלץ מהם


טל ניניו
דבר העורך: טל ניניו, בן 48, יליד ותושב ישראל, נשוי באופשר ואב לשני ילדים נהדרים.
מנכ"ל ובעלים (בשיתוף עם מקס פנסון) –PSKiss.com.
כמו כן טל חבר בצוות התמיכה של המערכת האדטוריאלית בידיעות טכנולגיות – פרינט ודיגיטל
טל מומחה מוסמך של אדובי, הקים את בי"ס מנטור ואת הכנס/מגזין "זמן דיגיטלי" וחיבר עד היום 12 ספרי הדרכה על פוטושופ. בין היתר גם חוטא במוזיקה, צילום וכדורסל.
חשוב לציין שטל ניניו אינו אחי ואני איננו בנו, למרות שלאחי אכן קוראים טל ניניו ולי כמובן קוראים עומר ניניו.
