ילדון בן 11, עם כישורים יוצאי דופן, אבל כאלה שכבר ראינו. ההבדל הוא שהוא משחק (ובחמישיה הפותחת) של קבוצת תיכונים הגדולים וגבוהים ממנו בכמה ראשים.
אני חושב שפה טמון ההבדל בין עילויים אמיתיים לבין 'סתם' כישרוניים. ההתעקשות לשחק ולהתתאמן ברמה הגבוהה ביותר כבר מגיל קטן יכולה להיות ההבדל בין חלום רחוק למציאות מתוקה.
כמו בן שעדיין צריך גובה מסויים, אמנם בוגס שיחק עם 1.55 מור בNBA אבל זו חריגה שספק אם תחזור במצב של היום. ההורים מקווים ל1.77 מטר, זה יכול להספיק, אבל רק אם יבנה לעצמו יכולות שיבטחו את ההמשכיות גם אחרי שהזריזות תדעך, קליעה מרחוק בעדיפות ראשונה כמובן.
בכל מקרה, נותר רק לחלום ולחשוב מתי זה מוקדם מספיק להתחיל לאמן את הבן שלי...
(בלינק תמצאו מאמר מתורגם וקישורים לסרטונים של הצוציק הענק הזה)