"קומדיה רומנטית" זה צירוף מילים שהרבה פעמים נתפס כפשרה שגברים צריכים לעשות כדי להצדיק את זה שהם גררו את בנות הזוג שלהן לשלוש שעות של סרט גיבורי פעולה. אז אני שמח לספר לכם שלא הפעם.
הסרט מספר על פרד פלרסקי (סת' רוגן - "בתול בן 40", "ראיון סוף", חי בסרט"), עיתונאי יהודי עם הרבה עקרונות וערכים אבל בלי סטייל, או חן, או חיים. פרד שונא מונופולים כלכליים והעיתון שלו נרכש ע"י אחד מהם והוא צריך לשקול את המשך עבודתו. בינתיים, מזכירת המדינה שרלוט פילד (שרליז ת'רון - "מקס הזועם - כביש הזעם", "הג'וב האיטלקי", "מונסטר") מתניעה את המירוץ שלה לנשיאות לקראת 2020.
בזמן ששניהם נמצאים לגמרי במקרה באותו אירוע, הוא מספר לחברו לאנס (או'שאה ג'קסון ג'וניור - "היישר מקומפטון", "גודזילה: מלך המפלצות") שהם גרו באותו רחוב כשהם היו ילדים. להפתעתו הגמורה היא גם מזהה אותו. במקרה היא צריכה כותב חדש לנאמים שלה, הוא גם ככה בפרשת דרכים, וזו נקודת הפתיחה של הסיפור.
את סת' רוגן אנחנו מכירים בעיקר מקומדיות אבל שרליז ת'רון ידועה יותר בדרמות וסרטי אקשן שהיא מככבת בהם. היא השתתפה בקומדיה "מיליון דרכים למות במערב" עם סת' מקפארלין (אולי רק עם אנשים שקוראים להם סת' היא עושה קומדיות?) אבל שם היא לא קיבלה מספיק מקום בקדמת הבמה. הפעם מדובר בהופעה יותר מאוזנת שמאפשרת לנו לראות איזה טיימינג קומי מצוין יש לה!
בנוסף לשני הכוכבים האלה, אפשר למצוא בסרט גם את בוב אודנקירק ("סמוך על סול", "שובר שורות") בתפקיד נשיא ארה"ב, אלכסנדר סקארסגארד ("דם אמיתי", "טרזן") כראש ממשלת קנדה, ואנדי סירקיס ("הפנתר השחור", "כוכב הקופים") כאיש עסקים דוחה.
מצד אחד יש את הנוסחה השבלונית של סרטים מהסוג הזה שאני אפשר לברוח ממנה - עליות ומורדות בהתפתחות של מערכת יחסים בקומדיות רומנטיות. מצד שני הסרט הולך לכיוונים שונים ממה שהייתם מצפים בכמה הזדמנויות, וזה מה שהופך את המצבים האלה למצחיקים יותר. אין פה את הסכריניות של מג ריאן ותום הנקס והסתמכות על החמידות של הגיבורים. הו לא. יש יותר בוטות ועל הדרך גם ביקורת על ממשל טראמפ.
את הסרט ביים ג'ונתן לוין שגם ביים את "באמאשל'ך" (באמא שלכם עם תרגום שמות של סרטים…) ואת הדרמה הקומית המרגשת "50/50". מי שכתב את התסריט הוא דן סטרלינג, שבין היתר כתב פרקים לסדרות כמו "המשרד", "בנות", "התוכנית של שרה סילברמן" ו"סאות' פארק" - כאן אפשר לראות את המנעד שהוא מביא איתו מיצירות די מבריקות בד"כ.
כל שנה יוצאות כמה קומדיות רומנטיות, אבל רובן מכוונות לבני נוער, או מוותרות על הקומדיה לקראת הסוף כדי להסתיים ברומנטיות. "מה הסיכוי" כתוב נכון, משוחק טוב ומצליח לשמור גם על רמת ההומור וגם לכוון להרבה מאוד כיוונים בלי לאבד אף מגזר בדרך. כן, אני פונה אליכם, גברים שמפחדים ללכת לסרטים כאלה. אני נותן לכם כאן הזדמנות לצאת רגישים כשתציעו לבנות הזוג שלכם ללכת לראות את הסרט הזה, וגם חותמת איכות (עד כמה שאתם יכולים לסמוך עלי, זה כבר תלוי בכם) שזה לא רק סרט בנות.
יורם לשם
בן 47. חובב פנטזיה ומד"ב מכל הסוגים. רואה הרבה יותר מידי טלוויזיה, לדעת המקורבים אליו. הכי מתחבר בגיקסטר לכפתור Older.
גיקסטר מחלקת כרטיסים זוגיים ל'משפחת אדמס 2'?