אם יש שני דברים שאני ממש אוהב, לפחות עוד מהעידן שלפני המחשב-אינטרנט, זה לגו ומלחמת הכוכבים. ואם יש שני דברים שהבן שלי (4.5) אוהב, 30 שנים אחריי, זה לגו ומלחמת הכוכבים. לכן אני חושב שזו סיבה מצויינת לבחון את המשחק החדש המבוסס על מלחמת הכוכבים שהוא במקרה גם מסדרת משחקי הלגו הממוחשבים.
אני אוהב לציין בסקירות המשחקים שאני עושה שאני ממש לא גיימר, אני כבר לא גיימר לפחות 15-20 שנים. אבל אני מאוד אוהב משחקים, פשוט לא יוצא לי לשחק בהם. אספתי עם השנים כמעט כל משחק לגו שיצא אבל לא שיחקתי ביותר משלב או שניים. אמנם היו מספר משחקים שממש משכו אותי להמשיך (לא במפתיע מדובר בעיקר במשחקי מלחמת הכוכבים, הסאגה המקורית) אבל זה פשוט לא היה ניצול נכון או אפילו אפשרי של הזמן הפנוי המועט שיש לי.
אך הפעם הזו שונה קצת, הפעם הזו שלושה דברים קרו – הראשון הוא שאני אמור לכתוב על המשחק, מתברר שזה חלק מהעניין של להיות בעלים של אתר תוכן; השני הוא כאמור הבן שלי, שהפעם מחכה לראות את אבא שלו משחק (כן, הוא קטן מדי לג׳ויסטיק ולמשחקים האלה, מתחילים מנינטנדו ווי בשבילו); אבל השלישי הוא המעניין יותר לטעמי – בפעם הראשונה אני יכול להיות חלק מהמסיבה בזמן שהיא מתרחשת. בסרטים הקודמים הייתי קטן מדי מכדי לחוות אותם בזמן אמת, בפריקוולים הייתי מאוכזב מדי ואילו עכשיו, את פרק 7 כבר ראיתי 3 (או 4?) פעמים בקולנוע וההתרגשות לספוג כל מידע בזמן אמת מציפה אותי אפילו בגילי המבאס.
לכן האפשרות לשחק במשחק הדגל של לגו (לפחות לזמן הקרוב) שגולל את עלילת סרט הדגל הראשון בפרנצ׳ייז המתעורר התגברה על המחסור בזמן ובסבלנות. אז יצאתי לשחק בלגו מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר.
יש לציין שלמרות כל ההקדמה עוד לא סיימתי את המשחק וה-OCD שלי מעכב אותי כל פעם מחדש כשאני מנסה למצוא דברים נוספים לעשות בכל שלב במשחק במקום לסיים אותו, אך למרות זאת אני חושב שראיתי מספיק כדי לרצות להתעקש להמשיך, שזה יותר ממה שניתן להגיד על רוב המשחקים ששיחקתי בהם בשנים האחרונות.
הדבר הכי מוזר במשחק הוא שהוא מתחיל דווקא בעלילת סוף הסרט השלישי (או השישי מבחינת עלילה כרונולוגית) ו30 שנים לפני עלילת המשחק עצמו. זהו סוג של שלב אימון שמציג לנו את הדמויות מהסרטים המקוריים – האן סולו, לאה, צ׳ובקה, r2d2 וגם לוק סקייווקר ודארת׳ ויידר. אמנם זהו החלק הכי פחות אהוב בטרילוגיה המקורית (עם האיווקים/דובונים קטנים ומעצבנים) אבל במקרה הזה הוא משרת את המשחק נאמנה כמקשר בין העבר להווה ומציג לנו לפחות שני דברים שחדשים לעולם משחקי הלגו – האפשרות לבנות מספר מכונות מתוחכמות מאותה ערימת לבנים ומצב קרב יריות מגניב למדי.
זה המקום להסביר טיפה על סגנון משחקי הלגו, שכן גם אותי זה בילבל בהתחלה. מה שנראה בהתחלה כמשחק פעולה מגוף שלישי די רגיל אבל מותאם לילדים, מתברר בפועל כמשחק שמשלב מגוון חידות, שיתופי פעולה בין דמויות מסוגים שונים וכמובן קטעי מעבר ובדיחות. למעשה, כמעט כל המשחקים בסדרה נותנים לכם לשחק בקטעי המעבר של הסרטים עצמם, כלומר לגלות מה קרה בין הסצנות האהובות עליכם ולחוות עוד מהעולם שאהבתם בסרט. במקרה של ״הכח מתעורר״ העלילה מהווה יתרון כפול – לא רק להשתתף בסצינות ה״חסרות״ מהסרט, אלא גם ללוות את הדמויות החדשות וללמוד לאהוב אותם יותר, במיוחד כשהשחקנים המקוריים מדובבים קטעים מקוריים רבים. בכל זאת מדובר בדמויות חדשות לגמרי בסדרה, אז המרכיב הזה רק מוסיף להנאה.
כאמור, גם בכל מה שקשור למשחקיות המגוון רק גדל והשתבח – הפעם ניתן גם להשתתף בקרבות אויר וקרבות יריות, מארבים והתחבאויות, שלא תמיד היה להם מקום בסרט. במעט ששיחקתי כבר הספקתי להשתתף בשתי קרבות אויר שסיפקו אותי יותר מהקרבות במשחקים ״רציניים״ יותר ומספר קרבי יריות שסיפקו את הצורך העז לכוון ואפילו לפגוע בחיילי סער שלא ממש הצליחו לעשות אותו דבר.
המשחק משלב בצורה נפלאה לטעמי את רמות הקושי השונות בתוך אותו משחק, כך שכל שחקן יצליח יותר או פחות בכל שלב. למשל – אני אולי חזק בקפיצות, התחמקויות וקרבות ראש בראש, אבל אשתי טובה בחידות, הבנת הדרך בה אנו צריכים להתקדם וכדומה. למעשה, אני מאמין שכל שחקן ושחקן ימצא את מה שהוא אוהב וגם את מה שהוא טוב בו במשחק. לפעמים אולי נתקעים, אבל רמזים על המסך, חבר מוכשר או פשוט עקשנות יצליחו לעזור ולהתקדם במשחק. הרמות השונות משתקפות גם בתסריט, כשיש לא מעט רמזים ובדיחות שיובנו יותר על ידי הקהל המבוגר, אך מספיק סלפסטיק כדי לבדר גם את הקטנים שלא שוחים באנגלית.
יש מספר דברים שעוד לא הבנתי, לכן יתכן שהם לא ממש חסרונות, אבל בכל זאת – לא ממש הבנתי את מפת ״העולם״ והשלבים השונים, כלומר לקח לי זמן להבין שאני כבר כמה דקות מבלה בשלב שהוא בכלל תחנת מעבר. כך שאם אני יוצא מהמשחק לפני שנכנסתי לשלב אמיתי איבדתי למעשה את כל מה שאספתי. בכלל כל עניין השמירות לא מובן לי, מספר פעמים יצאתי ושמרתי כמו שאני מבין ומתברר שכשחזרתי למשחק למחרת חזרתי לתחילת השלב. אמנם למדתי שבסיום שלב שלם אני יכול לעזוב בשקט והמידע נשמר, אך החשש מאיבוד התקדמות גרם לי לחזור 20 שנים אחורה, אז פחדתי לכבות את הסופר נינטנדו או המגה דרייב כדי לא לאבד התקדמות. יכול להיות שאני טועה לגמרי, אבל אופי השמירה די אכזב אותי והכניס אותי לחשש לא מוצדק.
חסרון שהוא יתרון מאוד גדול בשבילי – לא הצלחתי למות. זה כמובן מוטיב בסיסי במשחקי לגו, אי אפשר למות. המוני פגיעות, מיתות ולבבות ובכל זאת פשוט הדמות קמה לתחייה וממשיכה בסיפור. זה מסוג הדברים שאני יבאסו גיימרים קשוחים לכאורה, אבל במקרה שלי אני פשוט נהנה מהמשחק ולא באמת חשוב לי מה נחשב מיתה ומה לא. אני אוהב להשלים דברים וזה פשוט עוזר לי לא להתבאס ממוות טיפשי אלא רק מדברים שבאמת מאתגרים כמו להשלים עוד חידה, עוד משימה ועוד קו עלילה בסיפור. מיותר לציין שמרכיב זה תורם המון להנאה של הגיל הצעיר, אמנם הדמות נפגעת, מאבדת לבבות ולפעמים נעלמת לכמה שניות, אבל התסכול שעלול להיווצר מהתחלה מחדש נמנע מהם וההנאה ממשיכה.
עוד דבר שהוא ממש לא חסרון אבל יתכן שגם לא יתרון עצום – המשחק מכיל את מצב הסיפור הלינארי כמובן, אך לאחר סיום כל שלב (כמעט) תוכלו לחזור ולשחק בו ב״מצב חופשי״, האפשרות הזו די מיותרת, לפחות עד שאתם משיגים דמויות שיכולות למצוא חידות ופתרונות נוספים במהלך השלב (חידות כאלה מסומנות היטב עם תמונת הדמות הרלוונטית). אין ספק שזה יכול להוביל לבילוי נוסף במשחק, אבל למען האמת אני לא רואה את עצמי חוזר. אבל שוב, עוד לא הגעתי לשלב בו דמות באמת תמשוך אותי לחזור לשחק בשלב בו לא היתה ברשותי. אבל אי אפשר לדעת מתי הOCD שלי יתפרץ שוב.
טוב, לפני ששוב אגלוש למחוזות הנוסטלגיה, בואו אסכם לכם – אוהבים לשחק? אוהבים לגו? אוהבים מלחמת הכוכבים? אם כן היא תשובה לאפילו רק אחת מהשאלות האלה אז אתם חייבים לשחק ב״לגו מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר״. פשוט מאוד, אני מאמין שכמעט כל אחד מגילאי 6 עד 66 ימצא משהו לאהוב במשחק, ואם לא – לפעמים רק לצפות מהצד זה משעשע מספיק. אמנם במקרה שלנו הילד קצת חסר קוארדינציה כדי להשתלט על השלט (אבל נהנה לצפות ולצעוק את שמות הדמויות) והאשה קצת לא מבינה מהחיים שלה (השתעממה מסרטי מלחמת הכוכבים, כולם, אבל אני עדיין אוהב אותה) אבל בסופו של דבר אף אחד לא סילק אותי מהטלויזיה כששיחקתי, אז כנראה שזה משהו טוב.
שורה תחתונה?
״לגו מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר״ מצליח לעשות את מה שפלוגות שלמות של חיילי סער לא מצליחים לעשות – לפגוע בול.
ועכשיו… אתם יכולים לזכות בחבילה מיוחדת של המשחק מתנת הד ארצי, הכוללת:
* עותק של המשחק ל Playstation 4
* חולצה תואמת ומגניבה
* תיק גב של BB8
* תיק גב של BB8, אותו תיק, רק הרגשנו צורך להדגיש את זה שוב…
תמונה להמחשה בלבד. הפרס בפועל עשוי להיות שונה מהמוצג
מה אתם צריכים לעשות כדי לזכות:
* לייק לעמוד הפייסבוק של גיקסטר
* לייק לפוסט התחרות (מצורף מטה). שימו לב, שיתוף אינו חובה אך יעזור במקרה של שוויון
* ספרו לנו בתגובות לפוסט הפייסבוק איזה סרט / סדרה / מותג הייתה רוצים לראות במשחק לגו הבא
עומר ניניו
הבעלים והעורך הראשי של גיקסטר. מחזיק בתואר האדם עם הכי מעט זמן פנוי בעולם ובכל זאת מנסה לתפקד כבעל ואב גאה, מומחה אפל במשרה מלאה ופודקאסטר במשרה ללא תמורה.
