ג׳רי סיינפלד אמר במופע שלו שאין שום דבר שהוא ״אמצע״: יש ״Great״, או ״Sucks״. ונדמה שזה באמת העולם שבו אנחנו חיים גם בתחום הגיימינג. כבר לא קל לרגש אותנו. אנחנו כגיימרים הופכים מיום ליום ליותר ביקורתיים ויותר דורשניים. אנחנו מצפים כבר למשחקים עם עלילה מורכבת, דמויות מרתקות, גראפיקה מדהימה ומשחקיות לא פחות ממושלמת. אבל ממש כמו בסרטים, לפעמים יש מקום להניח את השכל בצד, ופשוט להנות מקצת ״ג׳אנק״ טוב.
סדרת Just Cause אף פעם לא נחשבה לסדרת משחקים יוצאת מן הכלל, היא תמיד הייתה על הצד המטופש (מחמאה, כן?) והקליל יותר של הספקטרום. יש דבר אחד שהיא הצטיינה בו יותר מרוב המשחקים בשוק, אקשן חסר מעצורים. לכן זה לא מפתיע שרבים התרגשו מיציאת הכותר השלישי בסדרה לקונסולות הדור הבא ולPC.
בJust Cause 3 אנחנו חוזרים לנעליו של ריקו, לוחם החופש. הפעם אנחנו באי ״מדיצ׳י״ שכמובן סובל מדיקטטורה עריצית, וריקו, כרגיל, רוצה לשחרר את האי המסכן מעריצותו של הדיקטטור האכזר. וכמו בכל משחק של JC, כל האמצעים כשרים. למען האמת, העלילה פחות או יותר מסתיימת בנקודה הזאת. אין כאן סיפור מרתק או מעניין במיוחד. אין כאן דמויות מעניינות וכתובות היטב. אבל למען האמת, אנחנו לא פה בשביל סיפור מסתעף ומאתגר (למרות שהוא עומד על מספר מכובד של שעות), אנחנו פה בשביל אקשן מטורף, ובמקרה של Just Cause 3 האקשן הוא על גבול הבלתי נתפס.
Just Cause 3 מעניק לכם חופש כמעט מוחלט באקשן שלו. ולא מדובר באקשן ״הוליוודי״ כמו בסדרת Call Of Duty, אלא אקשן מופרע שגורם לGTA להיראות כמו משחק אקשן על ריטלין. תמיד חלמתם למתוח חבל בין מסוק לבין טנק ולראות מה יקרה? תמיד רציתם לירות RPG כשאתם עומדים על כנף של מטוס לעבר גשר ענק ולראות אותו מתרסק לחתיכות? אולי תהיתם מה יקרה אם תפוצצו מיכלית דלק עצומה שתגרום לבסיס צבאי שלם לעלות באוויר? Just Cause 3 יתן לכם לעשות את כל זה, ובקלות. ההרס במשחק הזה הוא באמת גרנדיוזי. כמעט הכל אפשרי להריסה בעולם של מדיצ׳י, וכמעט כל המשימות דורשות את ההרס המטורף הזה.
ההרס הזה הוא מאוד מגוון הודות למפה הבאמת ענקית של המשחק. היא מסתעפת על גבי שטח עצום ומגוון: החל מעיר בסגנון קולומביאני ועד מדבר, שלג ויערות. אבל את כל השטח הזה אתם לא תטיילו ברגל. ההפך הוא הנכון: לרשותכם עומדים Grappling Hook, חליפת טיסה ומצנח. במידה ותצליחו ללמוד לשלב בין שלושתם, תוכלו לטייל במפה הענקית של מדיצ׳י בסטייל, מהירות וכיף לא נורמלי.
״עד שהרכבת הקלה תיפתח…״
המשימות במצב הסיפור לא מעניינות במיוחד מעבר להרס שהן נותנות. ושחרור השכונות והערים הופך להיות רפטטיבי כבר אחרי כמה פעמים בודדות. כל פעם תצטרכו להרוס כל מה שצבוע באדום, להפיל את הפסל של הדיקטטור ולהניף את הדגל. מאוד קשה לפעמים למצוא את היעדים בתוך המשימות, ואתם עלולים למצוא את עצמכם במשך דקות ארוכות מחפשים מכונית בודדת שצריך להרוס. אבל המשימות שהן לא שחרור הערים הן מופרעות, מופרכות ומלאות ברגעי אקשן מדהימים.
אמנם למשחק אין מצב מולטיפלייר, אבל המשחק עשה בחוכמה ויצר המון אתגרים משותפים לכם ולחבריכם. כמעט כל פעולה שתעשו במשחק נמדדת אל מול הישגי החברים שלכם. כך תוכלו לבעצם להתחרות בחבריכם ב״מי בילה הכי הרבה זמן בדאייה?״ או שלל אתגרים אחרים. אני חייב להודות שהופתעתי מכמה שזה כיף לנסות להתחרות בהישגים של חבריי בPlaystation 4.
לצערי הרב, כל האקשן הזה מקבל מכה רצינית בכנף בעקבות בעיות טכניות של המשחק: במהלך סצנות אקשן נרחבות בהן תגרמו לפיצוצים והרס רב, קצב הפריימים יתחיל להתרסק משמעותית. דבר שגם יקשה עליכם לתפקד וליצור עוד פעלולים מטורפים תוך כדי, או אפילו יקשה עליכם ליהנות כמו שצריך מההרס המדהים שיצרתם. המשחק גם מלא במסכי טעינה מייגעים ומייאשים, שיגרמו לכם לרצות לנטוש את המשחק מאשר להתחיל עוד פעם משימה מנקודת השמירה האחרונה. אפילו במהלך סצינות המעבר לעיתים יש שניים-שלושה מסכי טעינה, בלי שהשחקן אפילו נגע בשלט. אלה בעיות רציניות שפוגעות ברצף של המשחק. דמיינו סוג של הפסקת פרסומות מיד אחרי כל סצנה בסרט אקשן מרהיב. יכול להטריף, לא? חשוב לציין שנראה שהמפתחים לא נטשו את המשחק, וממשיכים להוציא תיקונים שמשפרים את חווית המשחק והבעיות אשר הוזכרו, אבל היא עדיין רחוקה מלהיות מושלמת.
הוצאת משחקים ״לא בשלים״ או ״פורטים״ לא ראויים (Arkham Knight לPC למשל) היא מחלה שמתחילה להתפשט בתעשיית המשחקים, וזו מגמה שחייבת להיפסק. לא מעט משחקים יצאו בשנה האחרונה אשר מלאים בבאגים, בעיות טכניות ובאופן כללי מרגישים לא אפויים לחלוטין. ועד כמה שאנחנו, כצרכנים, מתעצבנים מדחיות של משחקים כמו Uncharted, המאמצים להוציא משחק כשהוא באמת מוגדר כ״מושלם״ על ידי חברת הפיתוח צריכים להיות מחובקים על ידי הצרכנים, ולא ההפך. כולי תקווה שמפתחי Just Cause ימשיכו לשקוד על תיקון המשחק עד אשר יהיה באמת מושלם ולא ירגיש כמו גירסאת Pre Release של המשחק שעוד צריכה עבודה.
Just Cause 3 הוא לא משחק יוצא מן הכלל, בדיוק כמו ש״מהיר ועצבני״ הוא לא סרט יוצא מן הכלל, וזה בסדר גמור. שניהם טובים במה שהם עושים, וזה כל מה שבסופו של דבר אנחנו מחפשים בשביל להעביר כמה שעות במשחקי מחשב: כיף.
השורה התחתונה
Just Cause 3 יעניק לכם אקשן מופרע וחסר תקדים, ועולם שבו הדמיון שלכם (ואולי קצב הפריימים) הוא הדבר היחידי שמפריד בינכם לבין סצנת האקשן שתמיד חלמתם לראות בקולנוע. עם זאת, קשה מאוד להתעלם מהבעיות הטכניות שמלוות את המשחק.
עידן בן טובים
בן 27. סטודנט ללימודי טלוויזיה. נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדגטים והרבה פחות מדי זמן פנוי. פעם ניסה להשתמש במשך שנה במכשיר אנדרואיד וחזר בכדי לספר.חובב רסלינג מושבע ובעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות למכשירים אלקטרונים. מנחה את פודקאסט הרסלינג המוביל בישראל: ״האוס שואו״
עוד בגיימינג:
Featured
"צל של מלחמה" שומר על האופי של המשחק הראשון בסדרה, תוך כדי פיתוח עלילה והרחבת האפשרויות לשחקנים. אמנם רמת ניהול היכולות גבוהה ודורשנית, אבל ההנאה מובטחת.