משחקי מחשב בדרך כלל גורמים לכם לשבת לבד על הספה/כיסא מבלי שאף אחד אחר ישתתף במסיבה. זו חלק מהסיבה שיוצא לנו, הגיימרים, שם של מיעוט מתבודד. ז׳אנר משחקי המסיבות שתופס תאוצה מנסה לשנות את הסטיגמה הזאת, ועל הדרך לגרום לכם להזיז קצת את התחת.
סדרת המשחקים Just Dance היא אחת מסדרות משחקי הריקוד הפופולאריות בעולם. בכל שנה יוצא משחק חדש ולכן הפעם, כמובן, אנחנו בוחנים את גרסת 2016. השאלה האמיתית היא האם מדובר בסתם עדכון של פלייליסט חדש או שאולי יש כאן מספיק חידושים במשחקיות שיכולים להצדיק את רכישת המשחק.
המשחק לא שונה בצורה דרסטית מהמשחקים הקודמים, כך שאם שיחקתם בהם, אתם תרגישו מיד בבית. רשימת השירים כמובן עודכנה כדי להכיל להיטים עדכניים כמו All about that Bass, UpTown Funk לצד בחירות קצת יותר מוזרות ולא שגרתיות כמו Under The Sea ו You’re The One That I Want מתוך ״גריז״. כמעט כל אדם אשר מצליח לסבול מוזיקת פופ או דאנס יצליח למצוא פה כמה שירים שהוא ירצה לרקוד להם, על אף שאני יכול לדמיין מספר לא מועט של אנשים שלכל הפחות יסבול מלשמוע את רשימת השירים שקיימת כאן. היא בהחלט לא תואמת את הטעם של כולם. אם אתם אוהבים את המוזיקה בגלגל״צ, סביר להניח שתאהבו את חלק מהשירים במשחק.
אבל שירים חדשים יש כל שנה. ובניגוד לשנים קודמות, השנה Just Dance מחדש גם את המשחקיות בדרך לא צפויה: אחד החידושים המשמעותיים ביותר של המשחק, בעיקר עבור שחקנים חדשים, הוא התוספת של האפשרות לשחק במשחק באמצעות הסמארטפון. עד כה, בשביל לשחק במשחקי ריקודים הייתם זקוקים לPlaystation Camera או קינקט. אלו תוספים לקונסולות שעולים מאות דולרים ולא בהכרח שימושיים מעבר למשחקי קז׳ואל. אך כעת בJD 2016, ניתן להוריד אפליקצייה ייעודית למכשיר הסמארטפון שלכם, לחבר אותו לאותה הרשת כמו הפלייסטיישן/אקסבוקס, ופשוט לרקוד עם הסמארטפון ביחד, והאפליקציה תדע לפרש את התנועות שלכם ולהעביר את המידע אל המשחק שינקד אתכם. כששיחקתי במשחקים הקודמים בסדרה מצאתי את עצמי מסדר את הסלון ואת המצלמה כדי שאפילו שלושה שחקנים יוכלו לשחק ביחד. אך באמצעות האפליקציה אפשר לחבר עד שישה שחקנים יחדיו (לעומת ארבעה במצלמה), והם יכולים לעמוד היכן שהם רק רוצים. נגמרו הימים שאתם נתקעים אחד בשני או מסתכלים כל הזמן הצידה כדי לוודא שאתם לא עומדים להכניס מרפק בטעות לאחיין שלכם או עומדים לחבוט בשולחן האוכל. כמובן שלא הכל אופטימלי ומוצלח באפשרות של המשחק עם הסמארטפון: השימוש באפליקציה בעצם מכריח אתכם להמשיך להחזיק את הסמארטפון ביחד למהלך כל הריקוד, ובנינו, זה לא כל כך נוח לטווח ארוך. במיוחד בימינו כשהסמארטפונים רק הולכים וגדלים ותופסים מימדים גדולים יחסית. בנוסף, יש איזו תחושה שהאפליקציה לא יכולה לקלוט באותה רמת דיוק את התנועות של השחקן כמו מצלמה שתופסת לכאורה גם את תנועות הרגליים ושאר הגוף. אף על פי זאת מדובר בתוספת מבורכת שטוב שהיא קיימת ויכולה לחסוך לכם מאות שקלים, ואולי גם כמה חבלות משחקנים נוספים.
תוספת מעניינת ושנויה במחלוקת למשחק היא בדמות שירות “Just Dance Unlimited”. זהו שירות מנוי בתשלום שמאפשר לכם לשחק ביותר מ150 שירים נוספים. חלקם ממשחקי העבר של Just Dance, וחלקם שירים אקסקלוסיביים לשירות זה. השירות מעט מרגיז, כיוון שבעוד שאין לי הרבה טענות כלפי שירות מנוי שבו מקבלים תכנים חדשים שמתעדכנים במהלך השנה, אני לא יכול שלא לכעוס על ההחלטה של הסטודיו והמפיצים לגבות סכומי כסף לא קטנים מבעלי המשחקים הקודמים רק בכדי לשחק בשירים האהובים עליהם בקונסולה שלהם. הייתי הרבה יותר שמח אם היה ניתן להכניס אל המכשיר קוד או את דיסקי המשחקים הישנים ולקבל גישה לשירים הקודמים. ניתן להרשם לשירות תמורת 7 דולרים לחודש, או 40 דולרים לשנה, כך שאם אתם מתכננים לעשות מסיבה עם הרבה חברים וחושבים שJust Dance יהיה ״מסמר הערב״, יכול להיות ששווה לכם בהחלט לשלם באופן חד פעמי את הסכום לחודש אחד בכדי להבטיח שיהיו לכם כמה שיותר שירים לשחק בהם.
ישנם עוד כל מיני מצבי משחק, אך רובם ככולם הם ווריאציות על אותו מצב שבו השחקן משחק אל מול חבריו או מול המחשב בניסיון להשיג ניקוד כמה שיותר גבוה. הניקוד מתורגם בסופו של כל סיבוב למעין קרדיטים שבאמצעותם ניתן לרכוש גירסאות ריקוד נוספות לשירים קיימים. זה נחמד, אבל סביר להניח שלא יגרום לכם לצאת מגדרכם בכדי להשיג את כל הגירסאות.
אם יש משהו שהמשחק הזה עושה טוב, זה לגרום לכם לזוז. אם רק תתמסרו לפאדיחה שקיימת בריקוד מול מסך טלוויזיה ואל מול חברים, אחרי כמה ריקודים רצופים אתם בהחלט תרגישו את המאמץ הפיזי שהמשחק הזה דורש. המשחק הזה באמת מצליח להרים את הילדים הקטנים שרוצים לשרוץ על הספה, ולגרום להם להזיז את כל הגוף, ונדמה לי שרוב ההורים יסכימו שמדובר בהישג לא קטן.
השורה התחתונה
לפני שאתם חושבים אם לרכוש את Just Dance החדש, בדקו את רשימת השירים שלו ותוודאו שיש לכם מספיק שירים שיספקו לכם הנאה. אבל אם תחליטו לרכוש אותו, הוא בהחלט משחק מסיבות מצחיק, מביך ומהנה מאוד שיספק לכם לא מעט רגעי צחוקים, ואפילו מאמץ פיזי ראוי לציון, אם רק תצליחו להתגבר על הבושה.
עידן בן טובים
בן 27. סטודנט ללימודי טלוויזיה. נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדגטים והרבה פחות מדי זמן פנוי. פעם ניסה להשתמש במשך שנה במכשיר אנדרואיד וחזר בכדי לספר.חובב רסלינג מושבע ובעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות למכשירים אלקטרונים. מנחה את פודקאסט הרסלינג המוביל בישראל: ״האוס שואו״
לסקירות משחקים נוספות:
Featured
"צל של מלחמה" שומר על האופי של המשחק הראשון בסדרה, תוך כדי פיתוח עלילה והרחבת האפשרויות לשחקנים. אמנם רמת ניהול היכולות גבוהה ודורשנית, אבל ההנאה מובטחת.