ביקורת סרט – לגו באטמן

I am Vengeance, I am night, or…. Is he?

אחרי ההצלחה המסחררת של "לגו: הסרט" ובמיוחד דמותו של באטמן שגנבה את ההצגה בגילומו הקולי של וויל הארנט, החליטו באולפני WB וחברת לגו לאחר כוחות שוב, וככה קיבלנו סרט לגו על גיבור הקומיקס האפל מכולם, באטמן. באטמן, איש העטלף, האביר האפל או איך שתרצו לקרוא לו נוצר ע"י בוב קיין. דמותו של המיליארדר שבלילות עוטה מסיכה של עטלף ומרביץ לפושעים מזמן שברה את גבולות הקומיקס אל תחומים אחרים של המדיה. בקולנוע, בטלוויזיה, בסרטי האנימציה של DC, סדרות טלוויזיה, (בהן כמה שזכו באמי), סדרת משחקי מחשב מצליחה, ועוד. באטמן, תמיד מגולם כאפל, מסתורי, חצוי ורדוף אחרי הטראומות של ילדותו. האם הוא באמת מתאים להחזיק סרט שלם על כתפיו? ועוד סרט ילדים?

הסרט לוקח חופש רב בהצגת דמותו של באטמן, שכל קשר בינה לבין הדמות שאנחנו רגילים אליה הוא רופף בהחלט, כל המאפיינים שלו שם: ההתייתמות מגיל צעיר, מערת העטלף, חגורת כלים, אך נותרים רק ההקשרים התרבותיים שלו, ופחות הדמות עצמה, יותר פארודיה עליה. הסרט שופע רפרנסים קומיים על אחוזת ווין, אלפרד, מערכת היחסים עם הג'וקר, (והכרזה שסופרמן הוא אויבו הנצחי, מה ששובר לג'וקר את הלב) וכמובן הכמיהה שלו להוריו או לקשר משפחתי כלשהו.
זה לא הבאטמן שהכרנו בעשור האחרון, אפל, פוליטי ומיוסר. זוהי הגרסה הכיפית שלו, זו שמודעת לעצמה, וזו הגרסה היחידה שלו שמוצאת אושר, ומצליחה לעשות מה שבאטמן האמיתי לא יוכל לעולם לעשות, להיות שמח.

באטמן הוא אגדה מודרנית. הגלגולים השונים שעברה הדמות, והיותה נכס צאן ברזל בתרבות הפופולרית הופכת אותה זמינה בסרט הזה לא רק למבוגרים שמכירים את ההיסטוריה של הדמות, אלא גם לצעירים. הסרט לא נכנס כמעט אל המקורות האפלים של באטמן, אלא מתרכזת בערכים שהוא חייב ללמוד. חברות, שיתוף פעולה, ואת ערכה של משפחה, גם אם זו לא המשפחה שאתה רוצה, זו המשפחה שאתה צריך.
הילדים יהנו מכך שבאטמן מציל את גותא'ם, אתם המבוגרים, תהנו מלראות אותם מתלהבים מגיבור העל האהוב עליכם, שבמקום להיות גיבור על רציני אפל פוליטי ומיוסר, תמצאו אותו פועל בעולם פשוט יותר בו מספיק להיות מוקף באנשים שאוהבים אותך כדי להיות גיבור על.
 

העלילה כאן, היא כלי חלש לאחד בין כל הרפרנסים לעולם של DC והגיקי בכלל, לגו לוקחים את הפרנצ'ייז צעד אחד קדימה ובעוד על הפוסטר מוצגים שלל של גיבורי על, הם לא נוכחים על המסך ליותר מכמה דקות. אין שום צורך להכיר את באטמן, מעבר למעט ידע כללי. (הורים נהרגו, ברוס נשאר לבד, נהיה באטמן)

זהו סרט גיקי מסוג חדש, לא עוד מחווה לדמות בודדת או להיסטוריה שלה במדיות השונות, הסרט יודע בוודאות מי קהל היעד שלו, ולא מתבייש להפציץ בבדיחות על באטמן והעיבודים השונים שלו שהם כידוע עשירים במיוחד עם מגוון של סרטים, סדרות, סרטי אנימציה  ודמויות משנה. הוא גם ולא מתבייש לשמח את המעריצים עם מגוון של דמויות שמגיעות לבקר, בצורת הלגו שלהן כמובן.

חדי העין יימצאו כאן את וולדרמורט מהארי פוטר, סאורון משר הטבעות, ואפילו הדאלקים מדוקטור הו! ואי אפשר שלא להתגלגל מצחוק. אנחנו חיים בעידן שבו התרבות שלנו כל כך משפיעה ומושפעת מפאנדומים שהסרט כמעט ומאבד את המיקוד שלו בבאטמן עצמו ומקדיש המון זמן להציג את הנבלי העל מ"מימדים מקבילים", כאשר הוא יודע בדיוק שהצופה מכיר אותם ומכיר אותם טוב. ה"ביקורים" האלו יוצרים את "לגו יוניברס" המקום שבו כל הפנדומים באים אל המסך הגדול, בצורת הלגו שלהם כמובן.  מה שהופך את היוצרים של סרטי הלגו, למבריקים במיוחד.

הם מרחיבים עוד ועוד את ייקום של לגו, עם מגוון של דמויות ממגוון של עולמות תוכן, ובכך לא רק שמשמחים את הצופים שבסרט, אלא גם מרחיבים את קהל היעד הרבה מעבר לדמותו של באטמן ופותחים דלת לעוד עיבודי לגו של פנדומים אהובים.

שורה תחתונה

אתם תקרעו מצחוק, תהנו, ותאהבו את באטמן אפילו יותר.

מירי נמנוב

גיקית, כותבת, לוחמת, ומאמנת.
מירי היא המפיקה הראשית של גיקטסר, מאמנת חד"כ
הייטקיסטית טריה, וחובבת קומיקס, טלווזיה, וקולנוע באופן כללי