מאז ומתמיד היה משהו בסרטים מדובבים שהוריד את ערכם בעיניי. אולי זה בגלל שבילדותי המוקדמת (לפני שלמדתי לקרוא) לא היו ממש סרטים רציניים כאלה, מלבד סדרות מדובבות בטלויזיה, לכן כל חוויות הקולנוע שלי היו בסרטים בשפת המקור, וכל דבר ששונה מזה מייד בלט לאזניי ולעיניי. אולי זה גם בגלל שהכרתי את חלק מהמדובבים המקוריים ואולי בגלל שמלאכת הדיבוב היתה ממש נחותה (פס הקול הונמך, כל הטקסטים עדיין היו באנגלית או אותו שחקן עשה קולות שונים ברוב הסרטים המדובבים).
בכל מקרה, זה השתנה כשהתחלתי לראות וללכת עם בני הקטן לסרטים. אמנם אני עדיין מנסה לגרום לו לצפות בכמה שיותר תכנים בשפת המקור, אבל ללא ספק הריכוז ותשומת הלב גדלים משמעותית כשהוא מצליח להבין יותר מכל מילה עשירית. לכן, מתוקף תפקידי כחבר צוות גיקסטר היחידי עם ילדים יצא לי לקחת אותו לכמה וכמה סרטים מדובבים. אז גם גיליתי משהו נוסף - גם אם הסרט מדובב, הוא צריך להיות טוב מספיק כדי שדין יצליח להחזיק בו מעמד לאורך כל הסרט. מדד לא רע לטיבו.
עד עכשיו היתה חלוקה לא רעה - מוצאים את דורי ושון כבשון עברו את המבחן בהצלחה, עידן הקרח 5 וקונג פו פנדה 3 כשלו. לשמחתי הסרט האחרון שראינו, ״חסידודס״, משתייך לקבוצה הראשונה.
הדיבוב המקורי מציג קולות מפורסמים כמו אנדי סמברג (ברוקלין 99, The Lonely Island), ג׳ניפר אניסטון (רייצ׳ל), קלסי גריימר (פרייזר) וטיי בורל (משפחה מודרנית). מה שהלהיב אותי ל10 שניות בדיוק עד שנזכרתי שאני הולך לגרסה המדובבת, עם כוכבים כמו איתי חיון (אממ…), עמי מנדלמן (אהה..), גלעד קלטר (ההוא מ…בובספוג?). אבל לא אתן לזה להפריע כשמדובר במפלט ממוזג של שעה וחצי לזאטוט.
עלילת הסרט די מגוחכת, כשנקודת המוצא היא שהחסידות, ארגון-על בינלאומי, עזב את עסקי משלוח התינוקות ועבר לתחום המסחר המקוון ומתחרה ישיר ככל הנראה באמזון. לא ממש עוצרים כאן כדי לחשוב על מה זה עושה לגידול האוכלוסין בעולם או לחילופין לעלות המשלוחים באמזון. הדבר היחידי שאמין כאן הוא שהבאת תינוקות בעולם זה עסק לא כלכלי בעליל (הכותב הינו אבא לשני ילדים קטנים ולמינוס אחד גדול בבנק).
זהו עולם בו חסידות משתפות פעולה עם פינגווינים, יונים ועוד בעלי כנף ואף בעלי שפה משותפת עם נערה אחת שנשארה ללא הורים לאחר במפעל התינוקות הגדול נסגר והחסידה שאחראית עליה איבדה את הgps שהיה אמור להכווין אותו להוריה. כן, נשבע לכם, יש מפעל תינוקות בו מייצרים תינוקות מכל המינים והגזעים על פי הזמנה שמגיעה במכתב.
בעולם הזה קיימת גם משפחה חצי מתפקדת, עם ילד יחיד מלא דמיון והורים סוכני נדל״ן שעובדים מהבית (טיי בורל לא ממש מרחיב את מנעד הדמויות שלו). הילד חולם לאח קטן, עדיף עם מומחיות כנינג׳ה, ומוצא את הדרך להשיג כזה באמצעות עלון פרסום לשירות החסידות, שכאמור כבר עשה פיבוט לפני שנים רבות. הילד שולח מכתב למפעל החסידות והמכתב מתגלגל לידי אותה נערה אבודה שבהתשלשלות עניינים לא הגיונית מצליחה לייצר ילדה קטנה ויוצאת למסע מפרך עם חברה החסיד/ה שאמור לרשת את אימפריית המשלוחים בקרוב, כדי להחזיר את הילדה ולהוריה ואולי גם למצוא את עצמה.
טוב, חזרה לעניינו. כן, העולם המתוסרט לא ממש הגיוני אבל אני משער שבתוך החוקים של עצמו הוא מתפקד לא רע. כל עוד קובעים שכל החיות מדברות אחת עם השנייה וילדה אחת שגדלה איתם מתקשרת באותה מידה. בעולם הזה כאמור הסרט עובד מצוין ומצליח לטפח דמויות משנה חביבות ודמויות ראשיות די עגולות. כלומר, יחסית לסרט ילדים לא הרגשתי שמנסים לטמטם או לפשט אותו וזה השתקף ברמת הריכוז של רוב הילדים באולם.
גם בתחום הקריצה למבוגרים הסרט הסרט עושה עבודה טובה עם בדיחות שקורצות לעולם התוכן המקורי של הכותב והבמאי הראשי ניקולה סטולר, שאחראי לסרטים שהם ממש לא לילדים כמו שכנים 2, זולנדר 2 וסקס טייפ, אבל גם לכאלה שכן כמו חבובות מבוקשות ומסעות גוליבר. כמובן שבדיחות רבות מבוססות על משחקי מילים באנגלית או ביטויים אמריקאים אבל בסך הכל ההומור עבר והצליח לשעשע גם את המבוגרים וגם עם סלפסטיק ראוי לילדים.
בסרטי ילדים לא פחות חשוב המסר. גם כאן המסר עבד לשתי שכבות הגיל כשהילדים למדו על חברות, שיתוף פעולה ושלהתמרד נגד הבוס יכול לחזור לנשוך אותם בתחת אבל כיפוף חוקים ובחירה בהפסד כלכלי ברור יכולים להוביל לתפקיד המנכ״ל (רגע…). ההורים לומדים בצורה מאוד קריקטוריסטית ומביכה כמה הם הורים גרועים שלא שמים לב לילד ומשקיעים בקריירה גם כשהם עובדים מהבית, תוך כדי נסיון לסרס את הדמיון של הילד וזלזול במוסד המשפחה המורחבת. אוקיי, זה יצא יותר קודר משציפיתי אבל למען האמת זה לא רחוק מההרגשה שלי כאב צעיר וקרייריסטי בעצמי.
בסופו של דבר, גם בסרט הזה דמעתי בסוף, אבל זה יותר כי אני אבא רכרוכי ונוסטלגי שקל לפרוט לו על נימי הזכרונות האבודים שמעולם לא היו לו (ע״ע, צעצוע של סיפור 3, הקול בראש ולמעלה), אבל זו פעם ראשונה שמישהו חוץ מפיקסאר מצליח לעשות את זה. הישג מרשים לכל הדעות.
השורה התחתונה
מסתמן שזה הסרט הכי טוב לקחת את בני ה5-10 בחגים הקרובים ובנוסף מחזיר את האחים וורנר לתחרות על אולפן האנימציה הסביר שאינו פיקסר.
עומר ניניו
הבעלים והעורך הראשי של גיקסטר. מחזיק בתואר האדם עם הכי מעט זמן פנוי בעולם ובכל זאת מנסה לתפקד כבעל ואב גאה, מומחה אפל במשרה מלאה ופודקאסטר במשרה ללא תמורה.